"ס'!" צרחתי, הדמעות כבר כיסו את פניי.
רצתי לעברו, מרימה את ראשו.
"לא... לא!!!" צרחתי, מייבבת בקולי קולות.
"אתה לא יכול למות, בבקשה!" צרחתי.
ליבו שתת דם, מישהו ירה בו, מספיק כדי להרוג אותו ברגע אחד.
צליל כלשהו בקע מלמטה.
נישקתי את ס', מפחדת ממה שיקרה הלאה.
"אני אחזור, אני מבטיחה," אמרתי, מביטה בו בעוד הדמעות ממשיכות לזרום.
ירדתי שוב במדרגות, הצליל בקע מחדרה של ד"ר לביא.
ככל שהתקרבתי לשם יותר, כך התגבר הצליל.
"ד"ר לביא?" שאלתי בפחד.
הכרחתי את עצמי להגיע עד דלת חדרה, מורה לידי לגעת בידית.
פתחתי את הדלת.
הוא עמד שם, מביט בי בחיוך האימתני שלו.
"חזרתי סיליה," אמר, דם ניכר בכל גופו.
"אני שונאת אותך! רוצח!!" צרחתי.
"אני לא רוצח, אני אבא שלך," אמר, צחוק בוקע מגרונו.
"אתה לא אבא שלי!" צרחתי.
"אי אפשר להתווכח עם הביולוגיה, יקירה," אמר, מתקרב לעברי.
"לא, אל תתקרב אליי!" אמרתי בתוקפנות.
"אחרת מה? תהרגי אותי?" גיחך.
"נו באמת סיליה, הדבר היחידי שתעשי הוא מה שאני אגיד לך."
"תתרחק ממני, מפלצת," אמרתי, הודפת אותו מעליי.
הוא שלף סכין, מביט בי באימה.
"את תעשי מה שאומר לך, בין אם את בין החיים ובין אם לא."
רצתי, נסה על נפשי.
"את יכולה לברוח, אבל לא תוכלי להתחבא ממני סיליה," צעק מאחוריי.
שמעתי את צעדיו הכבדים בעודו רדף אחריי.
התנשמתי והתנשפתי, מרגישה איך כל איבר בגופי כואב.
"אתה אמור להיות בכלא!" צעקתי.
"הו לא, מתוקה, אני ברחתי. מרקוס תמיד מקבל את מה שהוא רוצה," אמר.
שנאתי את המשפט הזה.
הוא המשיך לרדוף אחריי בכל הבניין.
נכנסתי לחדר האוכל.
חייב להיות שם כלי שיציל אותי.
נכנסתי למטבח שמאחורי חדר האוכל, פותחת כל ארון ומגירה הנראים לעין.
מצאתי סכין חדה מספיק לפלח את גופו של מרקוס.
"סיליה! חה, לא תוכלי לברוח ממני..." שמעתי את קולו של מרקוס.
פלטתי יבבה חרישית ומיד רצתי חזרה לחדר האוכל. נעצרתי במהירות.
הוא עמד בכניסה, סכין בידו.
החבאתי את הסכין בתוך המכנס שלי.
"נו, נו, נו... אמרתי לך שאמצא אותך," אמר בצחוק רם.
"עכשיו, או שתעשי מה שאומר לך, או שהסכין הנחמדת הזו תחדור במהירות לליבך, כל כך מהר שלא תשימי לב. כמו שיריתי באהובך..."
הבטתי בו בכעס בלתי יתואר.
"חתיכת בן זונה מזורגג."
"איך את לא מתביישת לקלל ככה את סבתא שלך?" שאל בפנים רציניות.
הוא התקדם לעברי.
"אתה רוצה שאעשה מה שאתה רוצה? בסדר, אבל נעשה את זה בדרך שלי," אמרתי.
"מה שתגידי," אמר, מפשיל את מכנסיו ושאר בגדיו.
"בואי חמודה שלי, בואי לעזור לאבאל'ה..." אמר, מחזיק בידי בעודו מצמיד אותי אל אחד הקירות.
התנשמתי בכבדות, לחץ ניכר על פניי.
"אל תדאגי, אבא יהיה מאוד מאוד נחמד אלייך."
YOU ARE READING
Pull The Trigger / ללחוץ על ההדק (הושלם)
Mystery / Thrillerאני מביטה בו ולא חשה כל פחד או אימה. "זאת לא גחמה, זאת נקמה," אמרתי כהסבר למה שעשיתי. אם הוא מבין או לא, איני יודעת אבל הרגתי אותם כי הם כבר מזמן הרגו את כל מי שהייתי. קוראים לי סיליה מורין, ואני כאן בשביל לנקום את מות נשמתי. *מקום 1 לספר אימה (22/0...
