5 לדצמבר 2016, יום שני, 12:28
"אני מצטער אם הבהלתי אותך," אמר רב פקד ס'.
"זה בסדר, אני ככה כבר שנים..." עניתי.
"זה לא באמת בסדר, את יודעת," אמר.
"מה שתגיד. אני לא הולכת לשום טיפול," אמרתי נחרצות.
"אחרי כל מה שתכננת ועשית, נראה לי שלא ממש ישאלו אותך לגבי זה," אמר.
נאנחתי.
"אפשר לחזור לסיפור?" שאלתי בכעס.
"שוט," ענה בהנפת יד.
●●●
12 לדצמבר 2004, יום ראשון, 09:10
"רעב?" שאלתי את אורי, בעודינו יושבים על הרצפה הקרה.
"תמיד," ענה וצחקק.
"אולי אם נדבר על דברים מגעילים, נשכח מהרעב," הצעתי.
"אממ...בואי נראה... אה," אמר בחיוך לפתע.
"מה?" שאלתי בסקרנות.
"היה איתי ילד בחדר בבית היתומים, היו לו עיניים מלחיצות כאלה כאילו יורד מהן דם, ותמיד אבל תמיד הייתה לו נזלת ירוקה על הפנים- "
"אורי!!" אמרתי בקול אומלל.
"מה? את זאת שהציעה לדבר על דברים מגעילים," אמר.
חייכתי ונישקתי אותו.
"לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך," אמרתי.
"אל תחשבי על זה כל עוד אני כאן..." אמר וליטף את כף ידי הקפואה.
"הנה הפרח שלי!" צעק לפתע האיש.
אותו איש שמטריד אותי זמן רב מידי.
"אני לא הפרח שלך," אמרתי בקול תקיף.
"את כן, תמיד תהיי הפרח שלי," אמר בחיוך המפחיד שלו.
"עזוב אותה כבר, אידיוט," אמר אורי וקם בכדי להגן עליי.
"אורי, עזוב..." אמרתי בניסיון נואש להפסיק את הבלאגן שעדיין לא התחיל, ובלי שהספקתי לשים לב האיש הפסיכי שלף סכין ודקר את אורי, ישר בלב.
YOU ARE READING
Pull The Trigger / ללחוץ על ההדק (הושלם)
Mystery / Thrillerאני מביטה בו ולא חשה כל פחד או אימה. "זאת לא גחמה, זאת נקמה," אמרתי כהסבר למה שעשיתי. אם הוא מבין או לא, איני יודעת אבל הרגתי אותם כי הם כבר מזמן הרגו את כל מי שהייתי. קוראים לי סיליה מורין, ואני כאן בשביל לנקום את מות נשמתי. *מקום 1 לספר אימה (22/0...
