19 לינואר 2017 יום חמישי 14:00
המפגש עם יצחק לא צלח הפעם.
סיימתי לאכול את ארוחת הצהריים והחלטתי לבקר בתא המבודד בו שכנתי עד לא מזמן.
"היי שלומי," אמרתי כבדרך אגב.
"היי ילדונת, מה את עושה פה?" שאל בפליאה.
"יש מצב לבקש ממך טובה?"
"כל דבר," ענה.
"תן לי כמה דקות עם גרשון," אמרתי.
"כל דבר חוץ מזה, חוקים זה חוקים ילדונת..." אמר בשילוב ידיים.
"נו, בבקשה שלומי, זה למטרה טובה. אם משהו ישתבש אני לוקחת את האשמה."
הוא הביט בי בכיווץ גבות.
"חמש דקות," אמר.
"חמש דקות", חזרתי אחר דבריו, "תודה שלומי."
התקדמתי לעבר התא, גרשון ישב בגבו אליי ובעט בקיר.
"היי גרשון," אמרתי, מתיישבת על הרצפה כמוהו.
הוא הפסיק עם הבעיטות.
"מה את רוצה?" שאל בכעס.
"תסתובב ותגלה," השבתי.
הוא הסתובב אליי ושילב את ידיו.
"הרבה זמן לא הייתי פה," אמרתי בעודי בוחנת את התא, "אתה יודע שזה המקום בו שכנתי מ-2008 ועד לפני כמה שבועות?"
"תגיעי לעיקר," אמר, עיניו שולחות גיצים לכיווני.
"אתה יודע שאני לא מתחברת פה לאף אחד ולא מחפשת לעשות טובות. סיליה עושה טובות רק לעצמה," אמרתי.
"נו?"
"אז תתחיל לשפוך," אמרתי.
הוא נאנח.
"התאהבתי בנטלי."
YOU ARE READING
Pull The Trigger / ללחוץ על ההדק (הושלם)
Mystery / Thrillerאני מביטה בו ולא חשה כל פחד או אימה. "זאת לא גחמה, זאת נקמה," אמרתי כהסבר למה שעשיתי. אם הוא מבין או לא, איני יודעת אבל הרגתי אותם כי הם כבר מזמן הרגו את כל מי שהייתי. קוראים לי סיליה מורין, ואני כאן בשביל לנקום את מות נשמתי. *מקום 1 לספר אימה (22/0...
