15 לדצמבר 2016 יום חמישי 10:40
"כן, דיברתי איתה ביום שני," עניתי ליצחק.
להזכירכם, הוא שאל אם דיברתי עם ד"ר לביא.
"ו...?" שאל יצחק.
"ו... שום דבר. הייתה פגישה ראשונה אחרי ההפנוט, לא זכרתי אותה ועשינו קצת רענון בזיכרון."
"אוקיי, מקווה לשמוע התפתחות בשבועות הבאים," אמר יצחק בעודו קורץ לי.
כולם פה אוהבים לקרוץ לי או מה?
כשיצאתי מהמפגש השבועי, נתקלתי בס' שעמד מולי.
"שוב אתה?" שאלתי וצקצקתי בלשוני.
"יאללה אל תשחקי אותה עצבנית, תודי שאת רק מחכה לראות אותי," אמר בחיוך.
"גם לא בחלומות הכי ורודים שלך," אמרתי בכיווץ גבות.
"טוב, אז את מתכוונת לספר לי מה היה אצל ד"ר לביא, או מה?" שאל בקוצר רוח.
"בסדר, נודניק..." סיננתי והוא צחק.
●●●
12 לדצמבר 2016 יום שני 15:10
"טוב, אז הגרסה המקוצרת היא שממש אחלה בחלה לי פה, ממש חיים מלאים בקורנפלקס מצופה שוקולד, וכולם ממש סוכריות מתוקות פה," אמרתי וד"ר לביא החניקה צחקוק.
"והגרסה הארוכה?" שאלה, מכחכחת בגרונה.
"על הפנים. הבנות איתי בחדר לא תורמות בכלום, אחת מדוכאת ולא עושה כלום חוץ מלנחור במיטה כל היום, והשנייה מזמזמת ומחוררת לי את השכל. השקיות מתחת לעיניים שלי זה רק בגללן, ד"ר. היחיד שמארח לי חברה הוא מתי, אבל ממה שהבנתי לא נשאר לו עוד הרבה זמן פה, וזה די מלחיץ אותי..."
"למה זה מלחיץ אותך?" שאלה.
"כי הוא היחידי שהתחברתי אליו פה, כל השאר מאיימים כאלה..." השבתי.
"את צריכה לנסות קצת יותר... עוד כמה ימים יעברו, ואת תופתעי לראות כמה שאנשים סביבך שונים ממה שחשבת."
"מה לעשות? לא הייתה לי אינטראקציה עם אנשים מאז... את יודעת."
"אל תנסי בכוח. כשיגיע הזמן שלך להיפתח זה יקרה, את תראי..." אמרה בחיוך בעודה ידה נחה על גב ידי.
●●●
15 לדצמבר 2016 יום חמישי 11:30
"בקיצור, לא דיברתן הרבה," אמר ס' כשישבנו על הספסל במגרש.
"כן," השבתי.
"לא נורא, יש משהו במה שהיא אמרה. דברים כאלה לוקחים זמן..." אמר.
"היא אמרה שיש לי טראומה חמורה, זה השפיע עליי עד כדי כך שקשה לי כשנוגעים בי בפתאומיות או רצים אחרי... וכל מיני דברים כאלה," הסברתי.
"אני מבין, ולכן אני אומר לך מראש שלא תרביצי לי כשאני מניח את היד שלי על שלך," אמר בעוד כף ידו עטפה את ידי ברכות.
הבטתי בעיניו, טובעת בתוכן.
"מותר לרב פקד כמוך לגעת בנחקרת?" שאלתי, לא מצליחה להחניק צחקוק.
"את כבר לא נחקרת סיל, את חברה..." אמר.
"סיל... אני אוהבת את שם החיבה הזה. תאמץ אותו," אמרתי בחיוך והוא חייך אליי חזרה.
YOU ARE READING
Pull The Trigger / ללחוץ על ההדק (הושלם)
Mystery / Thrillerאני מביטה בו ולא חשה כל פחד או אימה. "זאת לא גחמה, זאת נקמה," אמרתי כהסבר למה שעשיתי. אם הוא מבין או לא, איני יודעת אבל הרגתי אותם כי הם כבר מזמן הרגו את כל מי שהייתי. קוראים לי סיליה מורין, ואני כאן בשביל לנקום את מות נשמתי. *מקום 1 לספר אימה (22/0...
