31 לדצמבר 2016 יום שבת 16:00
התעוררתי משינה עמוקה, כל כך חיכיתי לרגע הנפלא הזה שאני קמה אחרי שבאמת ישנתי בלי הפרעות.
לא הייתה אף אחת בחדר, זה שימח אותי.
קמתי ממקומי והחלפתי את בגדיי המרוטים.
לבשתי סקיני ג'ינס אפור וחולצת טי שחורה.
זו תקופה של קור בלתי נסבל מצידי, אבל בתוך המבנה יש תמיד חום נעים ולכן לא קר לי כאן אף פעם.
יצאתי לכיוון השירותים, מתאפקת כל הדרך.
כשראיתי את עצמי במראה רציתי לצרוח לבחורה שמביטה בי, היא נראתה זוועה.
כן, אני יודעת שזאת אני שם, אני לא כזאת משוגעת...
בחדר האוכל ישבו כמה חבר'ה מהקבוצה של יצחק; גרשון, אור, שיר ועמליה ישבו כולם סביב שולחן.
גרשון ישב בידיים שלובות, פניו כעוסות כמו בדרך כלל. כל השאר התעסקו במשהו שנראה כמו משחק קלפים.
"היי, סיליה," קרא לפתע גרשון. הרמתי את מבטי והפסקתי ללעוס את הסנדוויץ' שבדיוק אכלתי.
בלעתי בכוח.
"מה?" שאלתי בקול רועד.
"למה את לבד? תצטרפי אלינו," השיב ואני נשמתי בהקלה.
"זה בסדר, אני תכף הולכת," אמרתי ונגסתי בסנדוויץ'.
"נו יאללה, אל תתביישי," אמר גרשון.
קמתי והתיישבתי איתם, לצידי ישבו אור ועמליה.
גרשון היה בדיוק מולי, מה שגרם לי לאי נוחות, מאחר והוא נעץ בי מבטים ולא הסיר את עיניו.
"שחקנית או צופה?" שאל אור.
"מה?" שאלתי.
"את מצטרפת למשחק, או צופה בנו כמו גרשון?" שאל שוב.
"אה...אני צופה," אמרתי.
"שאלת את זה כמו בסרט משחקי חובה, בלי לגנוב זכויות יוצרים," אמרה לפתע שיר.
"לא ראיתי את הסרט הזה," השיב אור.
"אל תשקר, ראינו אותו יחד," אמרה שיר בגלגול עיניים.
אור צחקק.
"נראה לי שמישהו רוצה להסב את תשומת ליבך," פלט לפתע גרשון והביט לנקודה מסויימת מאחורי ראשי.
הסתובבתי בכסאי, וכמובן שס' עמד שם ובהה בי כמו תמיד.
נאנחתי.
"מה הוא המאהב שלך או משהו?" שאל גרשון בלגלוג.
"הוא המלווה שלי... והוא גורם לי להרגיש כמו ילדה בת 5, ולא בחורה בת 30. תסלחו לי רגע..." אמרתי וקמתי ממקומי.
"מתביישת בי, אה?" אמר ס', ידיו שלובות.
"מה אתה רוצה ממני?" שאלתי ודחפתי אותו בכוח. הוא נחבט מעט בקיר ואז נשען עליו, ידיו עדיין שלובות.
"תפסיקי להתנהג ככה, אם לא את לא תשתחררי מהמקום הזה אף פעם."
"לא אכפת לי," אמרתי בכעס.
"לא אכפת לך? עד לפני שבועיים לא ידעת איך לברוח מפה, עכשיו בא לך להישאר?" שאל בפליאה.
"אין לי עוד לאן ללכת ס', זה הבית שלי עכשיו," אמרתי, " אז אני אודה לך אם תעוף מפה כבר ותעזוב אותי. לראות אותך לא עושה לי טוב."
הוא פתח את פיו אך לא הצליח לומר דבר.
הסתובבתי חזרה אל השולחן וישבתי, עיניי שולחות גיצים.
YOU ARE READING
Pull The Trigger / ללחוץ על ההדק (הושלם)
Mystery / Thrillerאני מביטה בו ולא חשה כל פחד או אימה. "זאת לא גחמה, זאת נקמה," אמרתי כהסבר למה שעשיתי. אם הוא מבין או לא, איני יודעת אבל הרגתי אותם כי הם כבר מזמן הרגו את כל מי שהייתי. קוראים לי סיליה מורין, ואני כאן בשביל לנקום את מות נשמתי. *מקום 1 לספר אימה (22/0...
