6 לדצמבר 2016, יום שלישי, 08:00
"בוקר אור, גברת מורין," העיר לי קול בס מבעד לסורגים.
פקחתי את עיניי בבת אחת, והבטתי בסוהר בעודי שכובה על גבי.
חייכתי.
"אז מה, מוציאים אותי לסיבוב שני?"
"רב פקד ס' מחכה לך בחדר החקירות. קדימה, תזיזי את עצמך."
בפועל, כבר התעוררתי בשש בבוקר.
הספקתי לשטוף פנים בכיור המעפן שנמצא בתא בו אני נמצאת.
אני בבידוד. מאחר ורצחתי יותר מידי אנשים, מפחדים שלא ארצח עוד כמה טיפוסים מפוקפקים במקום הארור הזה.
הובלתי על ידי אותו סוהר שהעיר אותי אל חדר החקירות לסבב שני.
"בוקר טוב סיליה. מקווה שהתרעננת אחרי אתמול. סיפרת לי המון דברים אתמול," אמר רב פקד ס'.
ישבתי מולו, מביטה היישר אל תוך עיניו ומחייכת.
"מה, כבר התגעגעת, רב פקד סנופי?" שאלתי בסרקזם, מבלי להוריד את עיניי או את החיוך על הפנים שלי.
"תתפלאי," ענה ונשם עמוקות.
"אז מה אתה רוצה לדעת היום?" שאלתי בעודי מתמתחת בכיסאי.
"מי זה איתמר צדוק, ומה עשית איתו?"
●●●
25 לינואר 2005, יום שלישי, 05:00
"קוקוריקו! קוקוריקו!"
קמתי למשמע הצרחות הזוועתיות.
אוי, כמה שנאתי את התרנגול הארור הזה.
והקור... פשוט אין מילים לתאר.
אחרי שאורי נרצח, ניסיתי להסתדר בכוחות עצמי, ברחתי מהמטורף ההוא ולא ידעתי לאן ללכת.
בסוף מצאתי את עצמי בחווה ליד קריית גת, מבקשת להתקבל לעבודה.
הבוס קיבל אותי, והיום זה היום הראשון שלי בעבודה.
ומה יש לי להגיד על העבודה הזאת?
חרא.
אבל זמן האיכות עם בעלי החיים עשה לי טוב, קל יותר להעביר את הכעס והבדידות עם בעלי חיים...
עד שביום ארור אחד, גיליתי משהו שגרם לי להצטער שמצאתי את עצמי בחווה הזאת.
●●●
9 ליוני 2005, יום חמישי, 06:00
צעדתי באמצע השדה, גורפת עלים.
התקדמתי לעבר האורווה, שם בדרך כלל נמצאות כל המגרפות ושאר הציוד.
נכנסתי ופשוט לא יכולתי לקלוט מה רואות עיניי.
"מה... מה את עושה פה לעזאזל?!" שאל הבוס באימה.
ניחשתם נכון - קראו לו איתמר צדוק.
YOU ARE READING
Pull The Trigger / ללחוץ על ההדק (הושלם)
Mystery / Thrillerאני מביטה בו ולא חשה כל פחד או אימה. "זאת לא גחמה, זאת נקמה," אמרתי כהסבר למה שעשיתי. אם הוא מבין או לא, איני יודעת אבל הרגתי אותם כי הם כבר מזמן הרגו את כל מי שהייתי. קוראים לי סיליה מורין, ואני כאן בשביל לנקום את מות נשמתי. *מקום 1 לספר אימה (22/0...
