Pull The Trigger / ללחוץ על ההדק (הושלם)

פרק 38

17 לינואר 2017 יום שלישי 16:30

"ואז?" חזרה ד"ר לביא בנימת שאלה.

"ואז, כשהייתי כבר בת 11, הוא היה נכנס אליי לחדר, שולף את החגורה ממכנסיו וחובט בקירות. הוא היה ממלמל משהו לא מובן, צועק פתאום וחובט בכוח. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי באותם רגעים, הייתי יושבת מקופלת בצד המיטה הכי רחוק שאפשר. 3 חודשים הוא היה חוזר על הדבר הזה שוב ושוב. אחרי 3 חודשים, החגורה עברה לחבוט בי. המלמולים הלא מובנים הפכו לקללות. 'זונה... שרלילה... הלוואי שתישרפי... שאמא שלך תקח אותך...' הייתי עונה אמן בשקט שלא ישמע שעניתי. אם היה רואה את הדמעות שלי היה מכה בי יותר חזק. אז למדתי להסתיר את פניי בכרית ולתת לה לספוג את הדמעות."

בשלב הזה הקול שלי כבר החל לרעוד, לא הצלחתי לשלוט בו. בכל זאת המשכתי, לחזור על זה בפעם אחרת יהיה קשה יותר.

"עד גיל 14 הוא היה מרביץ לי, פעם עם חגורה, פעם בידיו, פעם היה בועט בי חזק עם הרגליים, פעם היה עושה הכל מהכל... החבלות כיסו את כל חלקי גופי. בגיל 14 וקצת... הוא נכנס אליי לחדר ושלף את החגורה, אבל במקום להכות בי הוא זרק את החגורה לצד החדר. לא הבנתי מה הוא עושה. הוא תפס אותי וזרק אותי על המיטה באכזריות, הראש שלי נחבט בקיר.
בעוד ליטפתי את ראשי בניסיון להקל על הכאב, הוא החל להפשיל את מכנסיו. הוא הפשיל גם את מכנסיי. ניסיתי להתנגד מהפחד, הוא לא נתן לי."

לא שלטתי בקולי, עיניי רצדו מעיניה של ד"ר לביא לחפצים סביבה.

"זה בסדר סיליה, את יכולה לעשות את זה," היא אמרה.

הקול של מרקוס הדהד בראשי בכוח.

"תעשי את זה! תעשי את זה כבר כלבה! אל תתנגדי! שרלילה, שאמא שלך תיקח אותך כבר!"

הלב שלי דהר, הכאב של מה שעשה לי חזר שוב, החדירה בכוח לגופי המצומק והצרחות שנשמעו בראשי אך לא בקעו מגרוני.

"הוא... הוא הכניס את כל כולו לתוכי בכוח, הוא קרע אותי לגזרים, הוא הרס את כל מי שהייתי וכל מה שידעתי... אני שונאת אותו," אמרתי בקול ודמעות שטפו את פניי.