חיית המסיבות-החיים שאחרי

טיול שנתי

אני חושבת שעברה כבר שעה מאז שהתחלנו את הטיול,הגענו לגבעה גדולה עם אבנים בכל מקום.
צעד אחד קדימה יש אבן,את זזה לשמאל יש אבן,את באה לעבור מישהו.בום.אבן.
אוף,בשביל מה באתי?איזה טוב היה יכול להיות לי בבית,עם התנור חימום.
צעדנו במעבר צר גם עם אבנים.אני וסטייסי דיברנו מאחורה,מאור וג'ון היו מקדימה ועזרו לכמה בנות מהשכבה הצעירה שלנו.

סטייסי נעלה את מבטה קדימה "היא נוגעת לו ביד!"היא הסתכלה עליי כדי לראות אם אני רואה את ג'ון ועוד איזה טתניקית שהתחילה איתו "את רואה את זה?"
"כן"לא היה לי כוח אלייה ואל היחסים של ג'ון כי היא יודעת מה אני חושבת עליו,אז התעסקתי באיך אני עוברת את הטיול הזה מהר ומגיעה למיטה או למקלחת.
"יא איזה שרלילה היא,אני אעיף אותה לקיבינימט"
"איזה מזל שמאור שומר נגיעה מכולן ולא ממני"עשיתי לסטייסי את המבט הנצחון שלי "מאוחר מידי"היא תיקנה אותי.הצצתי לקדימה וראיתי שמאור ממש עוזר לטתניקית,ובואו נהיה כנים,היא בהרבה יותר יפה ממני.והוא לא עזר לה קצת ונתן לה רק את היד,הוא עזר לה ממש,בכל הגוף,יותר נכון.
תוך כדי שהסתכלתי עליהם המשכתי לצעוד,החלקתי על האבן שבצד.דרש לי שנייה להבין שאני בכלל ברצפה ולא עומדת והולכת כמו בן אדם נורמאלי.
"ירדןן!"סטייסי צעקה,מה שיכולתי לשמוע זה את הצעקות שלה כשנפלתי,היא צעקה לי 'תזהרי' כמה פעמים אבל זה היה מאוחר מידי.התגלגלתי מהר כל כך שיכולתי לראות רק אדמה,ואז עצים,ענפים.אאוץ,משהו שרט אותי.עצמתי את העיניים.בתקווה שאיזה נס יקרה ואני אשכב על אדמה,בלי שום פגיעה,בלי דימום.שמעתי קלאק מאיזה מקום,אחרי שנייה הבנתי שזה בא ממני.
פתאום הכל נהיה חשוך.

*ראיתי אבנים,שוב.את אותם האבנים שהיה בטיול.סטייסי עמדה לידי והצביעה על ג'ון שהיה בכלל מקדימה עם מאור.
מה קורה פה?אני לא אמורה להיות בתרדמת או משהו?בבית חולים?.נפלתי שוב מאבן,מאותה האבן שנפלתי מקודם,התגלגלתי ועצמתי עיניים.שוב שמעתי את הקלאק אבל עכשיו ידעתי שזה בא ממני,ואז החשכה מלאה את העיניים שלי,את החלל,העצים והיערות,הכל היה חשוך*

התעוררתי במיטת חולים,הריח החזק של האקונומיקה שרף לי את הנחיריים.התיישבתי וניסיתי להבין מה קרה.הבטתי הצידה וראיתי כוס מים,שתיתי.זה קרה לי פעמיים,כנראה שזה היה סיוט גרוע.נשכבתי על מיטת הבית חולים ועצמתי עיניים.

*הכל היה מסביבי עצים,טבע,ריח של אדמה.מה אני עושה פה?ולמה לעזאזל אני עם החלוק של הבית חולים?
ניסיתי להבין מה קורה לי,אבל לא הצלחתי.אולי אני בטריפ רע?הנגאובר מתיש?שיכורה?לקחתי משהו?לא יודעת כבר...השאלה היחידי שנשמעה הכי נורמאלית זאת-נפלתי חזק וקיבלתי מכה חזקה בראש?
הייתי רוצה להאמין לזה,אבל עובדה שאם זה היה קורה לא הייתי נמצאת ביער הזה.
"שלום"צעקתי "אני יודעת שיש פה מישהו..."נימת הטון שלי ירדה פתאום "חייב להיות פה מישהו.מאור?בבקשה.מישהו?"
המשכתי לצעוד קדימה ולראות אם אני מכירה את המקום.
מישהו מאחוריי,אני מרגישה את זה.
במכה אחת הסתובבתי אבל לא ראיתי כלום המשכתי לצעוד עד שעוד פעם הכל החשיך,הכל מסביבי נהיה שחור חזק,כמו ערפל שמילא אותי מכל הכיוונים.*

(מה שנמצא בכוכביות מתאר את החלומות)