חיית המסיבות-החיים שאחרי

מצבי רוח

למחרת בבוקר לא הגעתי לבית ספר,הרגשתי ממש לא טוב ולא רציתי לראות אף אחד.

נשכבתי במיטה הקטנה שלי בחדר וקראתי ספר,עד ששמעתי את הפעמון שהיסח את דעתי.

"למה את לא עונה לי?"מאור אמר בלחץ

"אני לא במצב רוח של דיבורים"

"אפשר להיכנס?"הוא הצביע על הכניסה

סגרתי את הדלת אחריו והלכנו לכיוון החדר שלי,התיישבתי על המיטה והוא לידי "אתה ידעת את כל זה נכון?"

"על מה את מדברת?"

"התמונות..."השתררה שתיקה מביכה,הוא לא ענה אבל ידעתי על הפנים שלו שהוא יודע הכל.

"ידעתי!"צעקתי

"אני יכול להסביר לך.."

עצמתי עיניים וקמתי מהמיטה "מאור,דבר כזה היית צריך לספר לי.ואני מבינה שאתה כבר ידעת מכל זה מזמן נכון?ג'ון חבר שלך מהיסודי,נכון?"

הוא לא ענה "אני צודקת?"המשכתי לצעוק.

"כן אנחנו חברים מהיסודי,אבל הוא סתם..."

"סתם מה?"

הוא המשיך לשתוק "אתה מתכוון להמשיך להיות כמו פסל?"אמרתי וחיכיתי לתשובה,אבל היא לא באה.

"אני לא יודע מה להגיד לך"הוא ענה אחרי מלא זמן.

"אתה..אתה לא יודע מה להגיד לי?"הייתי בשוק,הרי לפני דקה הוא רצה להסביר לי לגבי התמונות.

"אז ביי"אמרתי לו בעצבים והצבעתי על הדלת של החדר

הוא הלך ואז נעצר והסתובב אלי "הייתי צריך להגיד לך,את צודקת.אבל אם הייתי אומר לך את כל מה שקרה עם כל עניין התמונות אז היינו חוזרים לנקודת האפס"הוא עצר והתקדם אליי ממש,ככה שראיתי את העיניים שלו לנגד העיניים שלי,מביטים בי באהבה גדולה "את בטח היית שותה שוב,מעשנת סמים והיית יוצאת למועדונים.עד שסוף סוף עברנו את זה,לא רציתי שתשקעי בדיכאון"

"אתה ראית את התמונות?"שאלתי

"כן"הוא ענה לי ברוגע.איך הוא יכול להיות כזה רגוע?אני ממש בוערת בתוכי!

עצמתי את העיניים מהסיטואציה המביכה,הייתי צריכה כמה דקות.או יותר נכון שעות!כדי לעכל את זה שמאור ראה אותי עירומה,ואת כל מה שקרה ביממה האחרונה "אתה מבין שזה לא סתם תמונות אוקיי!זה לא סתם משחק של בני נוער מטופשים!זה משהו שנלקח ממני!אני לא שלמה עם עצמי עכשיו,איך אני אמשיך בדרכי כאילו כלום לא קרה?כי קרו מלא דברים!"שמתי לב שאני מנהלת דיאלוג עם עצמי.

אחרי מה שאמרתי,קולות ושאלות התגברו והתגברו במוח שלי,שאלות שאין להן תשובות.שאלות שהייתי חייבת תשובות אליהן.

"אני הולכת לברר את התשובות שמגיעות לי!"לקחתי את היד של מאור

"לאן?"

"לבית של ג'ון!"