חיית המסיבות-החיים שאחרי

בואו נעצור לרגע

עמדתי בבמה הקטנה שבאולם הספורט מול כל השכבה שלי,נשמתי נשימה עמוקה והתחלתי לדבר
"אני רוצה שנעצור לרגע ונסתכל לאחור.תאמינו לי שרציתי לשכוח מכל זה,מכל עניין התמונות.רציתי,אבל לא יכולתי!"
העיניים שלי נחו על מאור שצפו בי בגאווה.אחר כך הסתכלתי על ג'ון,הוא נראה מודאג מהסיטואציה.כנראה חשב שאני הולכת להלשין על מה שהוא עשה ועל חוסר האחריות שלו,אולי באמת אני אעשה את זה.מי יודע?
"אני רוצה לספר לכם איך בעצם הכל התחיל"

*****שבוע לפני*****
אני ומאור נסענו לג'ון באוטובוס.הוא לא גר רחוק ממני ככה שלא היתה לנו נסיעה ארוכה.
הוא אמר לי שהוא כן צילם את התמונות ושלח לכמה מחברים שלו,הוא חשב שהתמונות יהיו רק לחברים הקרובים שלו אבל לאט לאט זה התגלגל ועכשיו לכל השכבה יש תמונות שלי ערומה,איזה כיף לי!
הבנתי איך כל התמונות הגיעו לכל השכבה "סטייסי שלחה את התמונות שלי נכון,זאת חייבת להיות היא!"
"כן,היא מצאה את התמונות אצלי בטלפון ואז היא שלחה בשידור ו...."הוא עצר ומשך בכתפיו "מצטער"
כאילו שאני סולחת לו בכלל,נתתי לו כאפה ובעיטה לביצים על ההתנהגות החסרת מתחשבת שלו.
לפני שאני ומאור התכוונתי ללכת הביתה ביקשתי מג'ון את המספר של סטייסי.תכננתי לשלוח לה את הסרטון שלה תוקעת אצבע לגרון.אבל כשהגעתי הביתה חשבתי על זה יותר.הייתי הורסת לה את החיים!
פתאום שמעתי שתי קולות שהופיעו לי במוח ודיברו איתי.
הקול הראשון היה מתחשב ומתוק,הוא אמר לי שלא כדאי לי להרוס לה את החיים,לא כדאי לי להחזיר לה על מה שהיא עשתה לי.נקמה זה לא הפתרון!
אבל הקול השני היה שונה לגמרי,הוא אמר לי ששווה להכאיב לה,היא זאת שהפיצה את התמונות שלי לשכבה.היא זאת שהורסת לך את החיים ממש עכשיו,את חיי החברה שלך!נקמה זה הפתרון!
כנראה שהקול השני יותר דיבר אליי,אחרי שסוף סוף הכל נגמר עם המשטרה בחופש הגדול והפכתי לבן אדם אחר,פתאום הכל חוזר להיות מה שהיה,ועוד פעם אני צריכה להיזכר בתמונות האלה וכמה שהייתי מטומטמת.
חיפשתי בווצאפ את המספר של סטייסי,מצאתי.
הייתי רק צריכה לעשות 'שלח' וזהו...
עצמתי את העיניים ושלחתי את הסרטון,ידעתי שאני עושה משהו רע.
שלחתי לעוד כמה ילדים.
עכשיו זה עניין של זמן עד שכולם יקבלו את הסרטון וידברו עליו במקום עליי ועל התמונות שלי.
נתתי לכולם מישהי אחרת לרכל עלייה ולהתעניין בה.