פרק 16. קשוח בעסקי הלבבות.

420 20 1
                                    

נקודת מבט דולורס:

כל כך עמוק בתוך הנשיקה הזאת, אני עליו והוא מחזיק את מותניי בידיו מקרב אותי אל גופו יותר ויותר בכל רגע משפיע עליי כל כך, לא ידעתי כמה אני צריכה את זה עכשיו אבל זה בהחלט גרם ללהט בגופי הרכושניות הזאת שהוא מנשק בה.

המתח המיני שנחתך ונוצר מחדש בנינו ברגע הזה, הוא הופך את שנינו שעכשיו אנחנו שוכבים על ספת הגינה שהוא נמצא מעליי ומנשק את כל גופי

״כפיר״ המוח שלי פולט את שמו, ״כן ילדה״ הוא אומר בין הנשיקות, ״אתה בטוח״ אני שואלת בקול מתענג על הנשיקות הרטובות שמשאיר על פלג גופי העליון.

אני לובשת גוזיית ספורט וטייץ תואם בצבע כחול, שיערי פזור ועל פניי אין איפור כלל.
״אני בטוח בהכל אבל למה את מתכוונת״ הוא מחזיק את גופו מעליי בעזרת זרועותיו

התשומת לב שלו בי, התענוג הזה, נשמע לי כמו סיפור גרוע בטח אני עוד אחת מאלה שהוא רוצה להשכיב,  ניצל אותי במצב הזה.

אני קוטעת את הנשיקה הוא מרים את ידיו אל פניי כשאנחנו מתבוננים כל כך עמוק אחד לשני בעיניים, ''מה קרה ילדה, עשיתי משהו לא בסדר'' הוא שואל באופן מופתע.

אני זוחלת מתחתיו נכנסת חזרה אל הבית ויוצאת בזריזות מדלתות הכניסה, נמצאת ליד השער ממנו אני רוצה לצאת ולא לחזור בחיים.

אני עומדת בשער הבית ומחכה שהמאבטחים יפתחו לי כדי שאצא ממנו, ''דולורס תכנסי הביתה'' הוא אומר מאחוריי פתאום כל כך קרוב, אבל אני מתעקשת ומחכה לצאת, ''זה לא שמישהו פה יפתח לך את השער'' הוא אומר אחרי שתי דקות ואני מיואשת לגמרי.

''כפיר אני מצטערת'' אני אומרת בטון ברור וחד אבל הוא לא מבין דבר, ''על מה'' הוא שואל,

''אתה יודע טוב מאוד אתה מנצל את המצב שחטפת אותי בגלל המריבות שלך עם אבא שלי ואתה לא מתבייש לעבוד עלי, לגרום לי לחשוב שאתה אוהב אותי כדי שתקבל את מה שאתה רוצה'' אני אומרת מתנשפת בזעם ומלאת עצב.

ידו הענקית תופסת אותי אליו ומסובבת אותי לכיוונו ''שלא תעזי להגיד את זה אף פעם ילדה, אף בחורה אחרת לא הייתי מכניס לבית שלי אם היא הייתה רק סטוץ. שראיתי שאת הבת שלו קפא לי הלב אני יודע שאסור לנו להיות ביחד בשום אופן, אבל אני לא יכול יותר להדחיק את המחשבה הזאת שאת תהיה של מישהו אחר'' הוא מרצה לי ונראה אמת בעיניו.

אני לגמרי לא מאמינה עדיין, הכול חלק מתוכנית אחת מפורטת. מה הוא מצא בי? מישהי שעובדת בבר של אחיו בטח גם זה מתוכנן מראש. ''אני לא מאמינה כפיר'' אני רוטנת.

''תני לי הזדמנות להוכיח לך'' הוא מקרב את שפתיו אל שלי ולוחש. לפעמים אני לא מכירה את עצמי באמת, אני פשוט מרגישה פרפרים בבטן כאילו שווה לי להיכנס לעולם הזה. ואני מהנהנת בחיוך של ספקות.

אושר בכאבTempat cerita menjadi hidup. Temukan sekarang