Just Be Happier// Teakook✔︎

chapter 18

עברו כמה חודשים מאז ההלוויה של אביו של טאהיונג וג'אנגקוק עושה הכל כדי להעלות לאחר חיוך. מנסה כמה שיותר לשמח את אהובו.
"טאהיונגי אנחנו נעבור את זה"
"אבל אבא לא איתי יותר.." אמר טאהיונג ולא זז.
"אנחנו נעבור את זה טאהיונגי, עכשיו תראה לי את החיוך שלך" 
טאהיונג חייך קצת וג'אנגקוק חיבק אותו.
יום הולדתו של טאהיונג בעוד כמה שעות טובות.
ב00:00 טאהיונג יהיה בן 18. 
הדירה שהשניים עברו אליה טובה מספיק בשבילם, העובדה שג'אנגקוק וטאהיונג סיימו בית ספר מביאה להם יותר זמן ביחד.
ג'אנגקוק עובד במכון כושר בצפון העיר , טאהיונג עובד בתור מלצר והוא לומד תוך כדי, ג'אנגקוק עוזר לו ללמוד לתואר שלו,
טאהיונג רוצה להיות מורה. כמו אבא. לעזור לילדים האלו הדחוקים בחברה. הילדים האלו שאף אחד לא שם לב אליהם, הילדים הבודדים שהחברה שבהם נקלעו אליה לא משפרת את הכאב שלהם.
טאהיונג עומד לעזור לכל הילדים האלו, הוא עומד לגרום להם להיות שמחים יותר, לחייך אל העולם.
הוא יעזור לילדים האלו כמו שאביו עזר לו.
"אתה תהיה טוב בכל דבר שתעשה" ג'אנגקוק תמיד אמר וחייך אל טאהיונג.
"אתה מדהים כל כך" מלמל טאהיונג אל האחר מנשק אותו עמוקות, מעביר את אהבתו בצורה מוחשית אל בן זוגו.

"טאהיונגי" אמר ג'אנגקוק "אתה זוכר את הדייט שלנו?" , הבוגר היה לבוש במיטב הבגדים שלו, מחכה.
"הוא ברח מראשי!" אמר טאהיונג בלחץ, כמעט מעיף את ספרי הלימוד שלו, "מצטער"
"זה בסדר, לך להתארגן אנחנו נצא כשתהיה מוכן" אמר ג'אנגקוק.
טאהיונג היה כל כך שמח שג'אנגקוק איתו, הוא האיר את חייו, מילא את החלל שאבא שלו השאיר. הוא דאג לו ואהב אותו. אהבה אמיתית.
טאהיונג אהב את האכפתיות של ג'אנגקוק כלפיו. את המבט המאוהב ששלח אליו כל פעם בסוף היום. שנינשק אותו בעדינות ורכות ובירך אותו בברכת לילה טוב.
טאהיונג התלבש במכנסי ג'ינס כחולים טיפה רחבים, נעליים לבנות נמוכות וחולצה לבנה מכופתרת שהייתה קצת פתוחה.
"אני מוכן ג'אנגקוקי" אמר טאהיונג ונעמד ליד אהובו. "אתה יפה מדי, שלא ייגנבו לי אותך" אמר ג'אנגקוק וצחק. מנשק את טאהיונג באהבה.  "קח ג'קט".
"אוקי" אמר טאהיונג וחזר לחדר שלהם. לוקח ג'קט גדול.
ג'אנגקוק היה לבוש בחולצה אדומה ומכנסי ג'ינס שחורים צמודים. נעליים שחורות נמוכות.
השניים יצאו החוצה ונכנסו אל הרכב של ג'אנגקוק, והחלו בנסיעה.
הבוגר לקח את טאהיונג למסעדה יוקרתית במרכז העיר.  "המסעדה הזאת נהדרת" לחש טאהיונג כשנכנסו אליה.
"אתה יודע מה יותר נהדר מזה?"
"מה?"
"אתה" קרץ ג'אנגקוק והתיישב בכיסא שלו.
השניים הזמינו את המנות שלהם, אכלו וצחקו. בדרכם הביתה טאהיונג הסתכל על החלון, העיר שלהם הייתה יפה, כשחלפו על הבניינים המוארים ושדרות העצים הוא מצא הכל יפה. הכל נראה יותר טוב. כשהיו בדרכם אל דירתם, ראה טאהיונג שעון גדול שהיה בתהליכי בנייה, השעון היה במרחק רחוב מהדירה שלהם.
הוא הסיט את מבטו, רואה את הבוגר מזמזם לעצמו שיר תוך כדי שהוא נוסע.
"אני שמח שאתה איתי"  מלמל טאהיונג כשהרכב נעצר.
"אני שמח שגרמתי לך להיות שמח" אמר ג'אנגקוק ונישק את טאהיונג באהבה.
הצעיר היה כל כך שמח.
אבל עם כל השמחה הנלוות אליו..הוא תמיד ישאר עם עצב קטן בליבו, תמיד יהיה לו את הכאב הזה.
הרי אביו לא איתו יותר
אביו לא יהיה שם לנגב את הדמעות שלו, לא..הוא לא יהיה..
אך גאנגקוק כן
גאנגקוק יישאר לצידו תמיד,
כשהוא מתעורר בבכי , מגעגועים אל אביו, גאנגקוק שם בשביל לחבק אותו ולנחם אותו, גאנגקוק שם הוא תמיד יהיה שם הוא לא יעזוב. 
בעודם מגיעים הביתה. טאהיונג חיבק אותו.
חיבוק שאומר הכל, טאהיונג העריץ את גאנגקוק.
כל דבר בו היה מדהים בעיניו,
גופו שהיה שזוף, חטוב, מעוצב לפרטי פרטים. כל כך יפה.
העיניים היפות שלו, העיניים החומות שיכל לשקוע בהן, העיניים העגולות שתמיד הראו לו אהבה, השפתיים הרכות שלו, שהיו אדמדמות וחיוך נמתח עליהן תמיד. שיערו הרך שטאהיונג היה מלטף לפני שהיה נרדם.
"אני אוהב אותך גאנגקוק, כל כך אוהב" אמר הצעיר. מנשק את לחיו של האחר. "אני גם אוהב אותך טאהיונגי, איתך העולם שמח יותר" גאנגקוק אמר ונישק את מצחו של טאהיונג.
"זכיתי בך" אמר גאנגקוק וחיבק את טאהיונג אפילו חזק יותר, מתמסר לחיבוק של השניים.
מניח את ראשו על כתפו של טאהיונג, שהיה צריך להתכופף מעט כדי להגיע אליה. הוא עצם את עיניו, שמח.
אך בעוד טאהיונג שומע את מילותיו של גאנגקוק, הוא לא יכול שלא לחשוב אחרת.
הוא זכה בגאנגקוק. הוא זכה בבן אדם שאוהב אותו. אהבה אמיתית. 
הוא זכה בבן אדם שאוהב כל דבר בו, מהדברים החיוביים ועד המגרעות שלו.
"אתה כל עולמי" מלמל טאהיונג, יודע שהאחר לא ישמע אותו.
השניים הלכו לחדרם. השעה הייתה, 23:59, גאנגקוק קירב את טאהיונג אל פניו, מצמיד את המצח שלהם.
השעון הגדול צילצל.
חצות. "מזל טוב טאהיונגי" מלמל.
גאנגקוק נישק את טאהיונג באהבה, מצמיד אותו כמה שיותר אליו, מלטף את שיערו ונושם את ריחו.
"אתה הדבר הכי טוב שקיבלתי בחיים" מלמל גאנגקוק, מצמיד את מצחם בשנית. "אני שמח כל כך שאתה איתי" אמר טאהיונג, מתחיל לבכות.
הוא מאושר. מאושר כל כך.
"רק תהיה שמח" אמר גאנגקוק ונישק את אהובו בלחיו, "תהיה שמח ואני אהיה האדם המאושר ביותר בעולם".
השניים התחבקו, ונישקו אחד את השני עמוקות.
"אתה האושר שלי" חייך טאהיונג והניח את ראשו על חזו של גאנגקוק. נרדם.
הבוגר הצמיד את טאהיונג יותר, מרגיש צורך להרגיש את חום גופו כמה שיותר.
"לילה טוב טאהיונגי" אמר גאנגקוק.
החיים שלו טובים יותר עם טאהיונג.

~THE END~

<שימו לב עונה שנייה>