טאהיונג ואביו הגיעו אל בית הספר שבו מלמד מר.קים.
"טאהיונגי, כרגע מתקיים שיעור ספורט, רוצה להשתתף?" שאל האב בחיוך רך, "לא.." אמר טאהיינג ושיחק עם אצבעותיו,
"אתה בטוח שאתה לא רוצה לנסות?"
"אני.." טאהיונג לא ידע מה לעשות. למען האמת הוא די פחד, מה אם הילדים פה גם לא נחמדים? מה אם גם פה ילעגו לו?
"אני אנסה" אמר טאהיונג וחיוך על פניו של אביו, שמח לראות את הבן שלו מנסה.
"כשיהיה צילצול, תלך לכיתה שאני מלמד בה"
"אוקי" אמר טאהיונג והלך אל עבר אולם הספורט.
כשהגיע הוא ראה נהר של ילדים נכנסים פנימה בצעקות וצחוקים, טאהיונג חיכה בשקט שכולם יכנסו, ואז הוא יכנס.
הוא מרגיש כל כך לא קשור.
"היי! למה אתה לא נכנס?" ילד צעק לעבר טאהיונג וחייך אליו, "אנחנו משחקים בכדורסל! בוא תצטרף" אמר הילד אל טאהיונג ותפס בידו "א-אני.." גמגם טאהיונג וקולו כמעט ולא נשמע בהמולה שהייתה באולם.
"איך קוראים לך?" שאל הילד ולבש את הגופיה של הקבוצה שלו, גופיה בצבע כחול. "ק-קים ט-טאהיונג" אמר והשפיל את מבטו. "אתה הבן של מר.קים?" שאל הילד "כן" אמר טאהיונג מובך,
הוא רוצה להיות עם אבא. "איזה מגניב!" אמר הילד
"אני תלמיד בכיתה שלו, הוא המחנך של הכיתה שלי" אמר בגאווה וצחק "קדימה שים גם אתה את הגופיה, אנחנו מתחילים במשחק עוד כמה דקות" אמר הילד
טאהיונג לקח גופיה ושם מעל החולצה שלו,
"התחלנו משחק!" צעק המורה לספורט ושרק במשרוקית שלו.
"היונג אלי!" צעק הילד שדיבר אל טאהיונג לילד אחר,
טאהיונג לא ידע איפה לקבור את עצמו, הוא לא רצה לקבל מכה
"טאהיונג תפוס!" צעק הילד שדיברתי איתו,
הוא זרק אלי את הכדור ואני הלכתי עם הכדור להביא אותו לילד אחר עם גופיה כחולה, פתאום נהייתה דממה, כולם הסתכלו עלי וצחקו.
"טאהיונג אסור ללכת עם הכדור" אמר הילד שדיבר איתי. "מ-מצטער" אמרתי וירדה לי דמעה, "היי טאהיונגי זה בסדר! כנראה לא שיחקת לפני"
טאהיונגי..? רק אבא מכנה אותי כך.
המורה שרק במשרוקית, והמשחק המשיך, זרקתי את הכדור אל הסל.
לא נשאר הרבה זמן למשחק והקבוצה השנייה הובילה..
עצמתי עיניים כשזרקתי והכדור פגע בחישוק ולא נכנס לסל.
בגללי הפסדנו- הרסתי להם את המשחק
התלמיד שדיבר איתי הגיע אלי והרים את ידו "בבקשה אל תרביץ לי" התחננתי ושמתי את ידי כמגננה על פני,
"למה שאני ארביץ לך?" שאל הילד "אתה די מייבש אותי" אמר וציחקק,
ראיתי שהוא התכוון לתת לי כיף, החזרתי לו והוא חייך.
"לא רע בשביל משחק ראשון" אמר וליטף את ראשי בחיבה.
"בן כמה אתה?" שאל התלמיד
"אני בן עשר.."
"אני חגגתי אחד עשרה לפני שבוע" אמר וצחק, "אז כנראה שאני ההיונג שלך"
"ר-רגע לא אמרת לי מה ה-השם שלך" אמרתי והתביישתי,
"קוראים לי ג'ון ג'אנגקוק".
בטח אתם קצת בשוק מהגילאים, אבל זה יסתדר בהמשך.
נתראה בפרק הבא ;)
ČTEŠ
Just Be Happier// Teakook✔︎
Romanceהספר התפרסם כבר, אבל מחקתי אותו בשל בעיות טכניות מצד ווטפאד. מקווה שהספר יחזור להיות כמו שהיה~ טאהיונג הוא ילד קטן, שמאז ומעולם לא הוערך תמיד היה האחרון להיבחר לקבוצות בשיעורי הספורט בבית הספר תמיד ליגלגו על חזותו, על בטנו השמנמנה, על קומתו הנמוכ...
