ᎾᏁᎬᏕᎻᎾᎿᏕ

כדורעף

"בוקר טוב" קרא הינאטה מפתח הכיתה

"אין דבר כזה בוקר טוב" רטנתי

"מה כבר קרה?" שאל

ניפנפתי מול פניו עם המבחן שקיבלנו שבו קיבלתי 23

"מה אני רואה?" שאל

"נכשלתי במבחן, ובגלל זה אמא שלי תעיף אותי מהכדורעף" אמרתי במירמור

"אני בטוח שהיא לא תעשה את זה" אמר

"אתה לא מכיר אותה, היא ממש ממש קשה איתי" אמרתי

"עדיין, אני בטוח שהיא לא תעשה את זה" אמר ונתן לי חיבוק קטן

"הינטאה, מיו, האימון מתחיל, קדימה" אמרה יאצ'י

--------

"היי" לחשתי

"היי" כולם החזירו

עכשיו זה הזמן שלי עם הקבוצה שלי, הזמן שלי עם עצמי, ואמא שלי מעניינת לי את התחת.
זרקתי אל השחקנים כדורים, כדי שינחיתו אותם ומדי פעם זרקתי מילות עידוד, אבל הראש שלי לא היה איתי, הוא בגד בי וחזרתי לחשוב על אמא שלי ומה יקרה כשאני אגיע הביתה.

"מיו, מה עובר עלייך היום?" סוגה שאל

"כלום" עניתי

"שקרנית, היא אומרת שאמא שלה תעיף אותה מהכדורעף כי היא נכשלה במבחן" אמר הינאטה

"הינאטה" סיננתי מבין שיני בעצבים

"אני רק מספר את האמת" אמר וברח

"מיו, אני מאמין שהיא לא תעיף אותך, היא לא תעשה את זה, לא בשבילך ולא בשבילי" אמר סוגה

"אוי תיהיה בשקט, אותך היא אוהבת יותר, אתה המועדף עליה, לא יהיה לה אכפת אם אני לא אהיה בכדורעף יותר" אמרתי

"אני אדבר איתה שלא תעשה את זה" אמרתי

"אני לא צריכה שתעשה את זה, ותשתמש בזה שהיא אוהבת אותך יותר" צעקתי עליו ויצאתי מהאולם

אני שונאת את זה שהוא המועדף על אמא, ואז הוא חושב שהוא יכול לעשות הכל.
אני לא צריכה אותו, אני לא צריכה אותה, אני לא צריכה אף אחד חוץ מעצמי.

"מיו, צריך אותך בפנים" אמרה קיוקה שיצאה לחפש אותי

"אני חוזרת" אמרתי.

נשמתי נשימה עמוקה מן האוויר הפתוח והקריר ונכנסתי חזרה לאולם.

"מיו, לא חשבתי שתגיבי כל כך קשה" אמר סוגה וניגש לחבק אותי

התחמקתי.

"אוקיי, מספיק חיבוקים חזרה לאימונים" אמרתי בעודי מתרחקת ממנו

סוגה הופתע מאוד מההתחמקות שלי, אבל ישר התעשט על עצמו וחזר להתאמן.

------

"אני בבית" אמרתי וסגרתי את הדלת אחרי

איך התקבלתי בברכה בבית, תנחשו...
יופי לכל הצודקים בצעקות, קיבלו את פניי הצעקות של אמא שלי.

"מיו, נכשלת במבחן עוד פעם, אמרתי לך כבר מה יקרה, זהו את לא משחקת יותר כדורעף, ואת לומדת וחורשת" אמרה בצעקה

"ממש לא, אני לא מתכוונת להפסיק עם הכדורעף" אמרתי

"את כן, אני אמרתי כך" המשיכה לצעוק

"אני לא, אני מבוגרת מספיק להחליט בעצמי מה טוב לי" אמרתי

"אם ככה, עופי לי מהבית" צעקה

עיני נפתחו, "את לא באמת מתכוונת לזה" אמרתי

"אני כן" צעקה

צעקתי חזרה ורצתי לחדר שלי, וטרקתי את הדלת מאחורי.
הייתי בשוק אני לא ציפיתי לרמה כזאת ממנה.
אספתי את חפציי ויצאתי מהבית לא לפני שאני לוחשת בדרכי החוצה שתשמע "את האמא הכי מגעילה, ורעה שבן אדם יכול לבקש".
טרקתי מאחורי את דלת הבית והתחלתי ללכת.
רגע, אבל לאן הולכים?

-------

אז זה היה הפרק, סוף סוף יש לי זמן לכתוב אותו פה, כי יש סיור של"ח בזום.
אל תשאלו שאלות, זה הדבר הכי מטומטם בעולם, אבל כן זה קורה
מקווה שאהבתם.ן
אם תרצו חלק 2 תגידו
טומוקה 3>