ᎾᏁᎬᏕᎻᎾᎿᏕ

טודודקו

'אני לחוץ בטירוף, אני לא מאמין שאני עומד לעשות את זה, אני עומד להציע נישואים לאהבת חיי'

זו המחשבה שרצה לי בראש כל היום.

זו הייתה שעת ערב מוקדמת, ואני סידרתי את הדברים האחרונים להצעה.

החלטתי להציע לו במקום שלנו, מקום קטן על חוף הים, נידח מאנשים.

פרסתי את השמיכה המשובצת, הנכתי עליה את הסל והוצאתי ממנו שתי כוסות יין ובקבוק.
עכשיו מה שנשאר לעשות זה לחכות לו. גיבור מספר 1 דקו.

קבענו לשעה 19:00.

חיכיתי לו חצי שעה, אפילו יותר נראה לי, והוא לא הגיע.
החלטתי להתקשר.
חייגתי אליו כמה פעמים, אבל כל פעם הגעתי אל התא הקולי.
'שלום זה דקו, אנא השאירו הודעה לאחר הביפ תודה'

"מידוריה, הכל בסדר, קבענו ואתה לא פה, אני דואג לך" מילמלתי לתא הקולי

החלטתי לחכות עוד קצת זמן בחוף, אולי הוא יגיע, אם לא אני אתחיל לחפש אחריו.

חיכיתי עוד חצי שעה משהו כזה, והוא עדיין לא הגיע.

אני כבר אוכל סרטים,
'משהו קרה לו, מה אם שיגארקי פגע בו' חשבתי לעצמי, בזמן שאני מחייג אליו עוד פעם.

הפעם הוא ענה

"הלו" אמר מהצד השני

"מידוריה, הכל בסדר?, איפה אתה?" שאלתי עם דאגה עמוקה בקולי

"אני בסדר, אני בבית, למה קרה משהו? שכחתי משהו?" שאל

"קבענו להיפגש לפיקניק, במקום שלנו" אמרתי מאוכזב מששכח את זה

"אני ממש מצטער שכחתי מזה, בעקבות כל המשימות שיש לי" אמר

"זה בסדר, אני יכול להבין, אתה אחרי הכל גיבור מספר 1, טוב אני חוזר הביתה" אמרתי וניתקתי את הטלפון

"איך הוא שכח, הוא אף פעם לא שוכח" מילמלתי לעצמי.

נכנסתי לאוטו ונסעתי אל דירתנו.

פתחתי את דלת הדירה והיא הייתה חשוכה, לא היה לי כוח לכלום, אני נפגעתי מכך ששכח מהפגישה שלנו, זו הייתה פגישה שלא הייתה אמורה להיות נשכחת.

ניכנסתי למיטה ונרדמתי שדמעות זולגות מעיני.

בבוקר התעוררתי, וכמובן שהוא לא היה במיטה לידי, רק פתק.

רגע פתק?

טודורקי שלי,
אני מצטער על אתמול, תן לי לפצות אותך בשעה 12:00 תבוא אל המקום שלנו, אני אחכה לך שם.
באהבה מידוריה ♥︎

"נו שיהיה" מילמלתי לעצמי

השעה הייתה 11:55 ואני הייתי בדרכי אל המקום שלנו.

לא עיניין אותי כלום, חוץ מהנעליים שלי היום.

הגעתי, לא היה שום דבר מיוחד, וגם הוא לא היה כאן, הוא כאילו עושה ממני צחוק?

הוא הגיע באיחור של כמה דקות, אבל הוא הגיע, לפחות זה לא כמו אתמול.

"היי טודורוקי-קון" הוא אמר

"היי" אמרתי קצרות

"הכל טוב?" הוא שאל

"כן" עניתי קצרות

"תסתכל אליי כשאני מדבר אליך" אמר

ממתי הוא כל כך תוקפני

הרמתי את מבטי מהנעליים, וראיתי אותו קורע ברך, ובידו מחזיק קופסאת קטיפה שחורה ובתוכה טבעת כסופה.

"עכשיו שתצומת ליבך אצלי, אתה שוטו טודורוקי תהפוך אותי לאדם המאושר ביותר בעולם ותיהיה בעלי?" שאל

לא הצלחתי להגיב, דמעות עלו בעיני, הנהנתי בראשי שכן.

מידוריה ענד לי את הטבעת ואני קפצתי עליו לנשיקה.

לאחר דקה התנתקנו.

"אתה מוכן להסביר לי מה עשית אתמול שלא יכולת לבוא?, אני רציתי להציע לך" אמרתי

"אתמול הלכתי לבחור טבעת, זה פשוט ברח לי מהראש" אמר

"אני אוהב אותך" אמרתי

"גם אני אותך" אמר

"וככה הצעתי לאבא שלך נישואים" אמר מידוריה לביתנו בת העשר טומוקה

"אני עדיין חושבת שהיה מגעיל מצדך לשכוח את אבא" אמרה למידוריה

"אני מסכים איתה" צעקתי מהמטבח

"אבל אני הצטערתי אחרי זה כל היום" התלונן

"עדיין" טומוקה אמרה

"תיזהרי ממני, אני לא אהסס לדגדג אותך" מידוריה אמר והתחלתי לשמוע את צחוקה המתגלגל של טומוקה

"אוקיי זה מספיק ארוחת הערב מוכנה" צעקתי מהמטבח

מידוריה וטומוקה באו ולפני שהתיישבו נתנתי למידוריה נשיקה על השפתיים.

"איכס" שמעתי את קולו של יורי

יורי זה הבן שלנו, בן ה-8

"טומוקה, את יכולה לקרוא לליוי מהחדר, גם אתה יורי" אמרתי

וליוי זה הבן שלנו בן ה-14

טומוקה הינהנה וכמוה גם יורי, ואני ניגשתי אל מידוריה ונישקתי אותו על שפתיו.

לאחר שכולם ירדו למטה חיבקתי את מידוריה מאחור, כביכול כמה שהצלחתי בגלל בטן ההריונית הזאת, והתיישבנו לאכול.

קיצר משפחה גדולה ונחמדה

---------

אז זה היה הוונשאט הראשון שלי בחיי אנשים

אני יודעת שזה לא הגיוני בעליל שמידוריה יכנס להריון, אבל תפעילו את כוחות הדימיון שלכם אנשים ותדמיינו את זה, תודה.

עכשיו אני אעשה לכם סדר לגבי משפחת טודורוקי

אז מידוריה וטודורוקי האבות
ליוי הבן הבכור, בן 14
טומוקה הבת השנייה בת ה-10
יורי הבן השלישי בן ה-8
והתינוקת שתרם נולדה

אז זה הכל חברים

אוהבת מלא טומוקה 3>