The Librarian | Minsung (HEB)

Those little kisses

"הן התאהבו בך," אמר הבוגר שלהגיע להתיישב לצידו עם דונגי בזרועותיו.
"מה אני אגיד אני נאהב על ידי בעלי חיים."
"זה יעזור לך בעתיד," מינהו נשק ללחיו.

ג'יסאנג החליט שהוא אוהב את הנשיקות הקטנות של מינהו על הלחי שלו או המצח, השיער שלו, או הפקים הקטנים שמינהו היה נותן לו על השפתיים סתם כי התחשק לו, הוא הגיש חמים ונאהב, הכל באותו הזמן.

רק שלא שם לב לפני שנרדם מחובק עם דורי בזרועו כשראשו מונח על משענת הספה גופו צמוד לזה של הבוגר ממנו, הוא התעייף.

"סאנגי," לחש מינהו באוזנו.
"אממ," הנער לא רצה לפקוח את עיניו.
"עוברים למיטה."
"נוח כאן," הוא התכרבל קצת יותר קרוב.

"אתה לא תגיד את זה בבוקר כשהצוואר והגב שלך יכאבו."
"זה נשמע רע."
"זה רע, עכשיו לקום."
"תיקח אותי."

מינהו הניד בראשו ונעמד, הוא לקח את דורי מוריד אותה לרצפה ואז תופס בג'יסאנג ומקים אותו, הוא הרים אותו בסגנון כלה ולקח אותו לחדרו מניח אותו לעט על המטה עם ראש על הכרית. ג'יסאנג התכרבל שוב אבל הפעם עם השמיכה של מינהו.

הבוגר היה צריך להזכיר לעצמו כמה דברים על ההתנהגות החמודה הזו, 'ג'יסאנג קלינג'י ודורש כשהוא עייף, לא לשכוח שהוא גם קצת עצלן.' הוא חייך על הצעיר נכנס מתחת השמיכה לצידו מקרב אותו אליו ומכרבל אותו קרוב.

ג'יסאנג חיבק את מותניו מניח את ראשו בין הצוואר לראש מחכך את אפו בצוואר של מינהו גורם לבוגר לצמרמורת לעבור בגופו ולחמימות נחמדה להתפשט בגופו. הוא אהב כל רגע.

_

כמות הפעמים שהם התעוררו בלילה הלכה ככה.

"מה השעה?" שאל ג'יסאנג.
מינהו בדק בשעון על יד המיטה פוקח את עיניו ממש קצת, "שלוש לפנות בוקר תחזור לישון."
"אוקיי."

"מה השעה?" שאל מינהו.
"אממ," ג'יסאנג נהם.
מינהו חזר לישון מבין שעדיין מוקדם מדי.
השעה הייתה חמש בבוקר.

"מה השעה?" שאל ג'יסאנג.
"אין לימודים היום."
"נכון."
השעה הייתה שבע בבוקר.

"על מה אתה בוהה?"
"עליך."
"תחזור לישון סאנגי."
"בסדר," ג'יסאנג נאנח וסגר את עיניו מניח את ראשו הפעם על חזהו של הבוגר, אבל הוא לא יכל לחזור לישון, הוא היה עירני בשלב הזה והחליט לבדוק מה השעה.

הוא פקח את עיניו מנסה להסתכל מעבר לגופו של האחד שאיתו התכרבל ואז ניסה לסובב את השעון אבל איבד את האחיזה תחת ידו ונפל על החזה של מינהו שהיה חמים. הבוגר הוציא אנחת כאב ואז פקח גם הוא את עיניו.

"מה אתה מנסה לעשות?" שאל.
"לראות מה השעה," ג'יסאנג הסמיק.
"תשע בבוקר," מינהו שפשף את עיניו ואז העביר את ידו בשיערו, "איך אתה עירני?"
"בסוף שבוע אני מתעורר בדרך כלל בשמונה, אבל היה לי נוח מדי."