מינהו עבד בעבודה במשרה חלקית בספרייה בשביל הקרדיט ללימודים שלו.
ג'יסאנג הוא תלמיד שנה אחרונה בתיכון וצריך לעבור את בחינות הבגרות.
מה קורה כשהספר גבוה מדי? או שקבוצת החברים שלך רועשת מדי? והדרך היחידה להגיע הביתה היא הנסיעה באוטובוס.
___
הספרייה הי...
"א-אוקיי," אמר והנהן, אייני חזר לסלון מהר כדי שאימם לא תאבל את חברו בחיים.
מינהו שם את משקפי הקריאה שלו כשהלך לתיק שלו והוציא את הלפטופ שלו כדי להעביר את טיוטה שכתב לשם. הוא עבר כשעה נוספת כשפליקס הגיע וגרם לו להיבהל כי הנער היה אנרגטי ברמות.
הוא היה הראשון שפגש את יידאם, ולכן גם הגע מוקדם, איזו מן תחרות עם חבריו על מי יגיע ראשון. סונגמין וג'יסאנג הגיעו ביחד אחר כך. ג'יסאנג היה כבר במתח מהמפגש הזה. הוא לא ידע שמינהו נמצא שם בכלל.
כשלכולם עובר בראש איך מתחילים שיחה...
"אתה יידאם המפורסם," אמר סונגמין אל הנער הצעיר שקד להם ואמר שלום. "שמענו כל כך הרבה עליך," אמר ג'יסאנג. "דברים טובים אני מקווה," הנער היה מובך מהחבורה הרועשת.
"רק דברים טובים," פליקס קרץ לו ושני הצעירים הסמיקו. "אוקיי, תפסיקו להציק להם," אימו של ג'ונגאין הפריעה להם, היא הזמינה להם אוכל כדי שיוכלו לבלות ביחד, "הזמנתי את היונג'ין הוא יגיע בקרוב," הוסיף ג'ונגאין.
"בן דוד שלך?" שאל יידאם. "כן, פעם קודמת שבאתי לא ראיתי אותו, אני מצטער עם אני גורם לך לאי נוחות." "לא, זה בסדר, די גרמתי לך לאי נוחות פעם קודמת," אמר יידאם.
החבורה החליפה מבטים, "פעם קודמת?"
"כן, לפני שבאנו לכאן עברנו אצלי בבית כי אני גר בקרבת בית הספר, ההורים שלי שאלו הרבה שאלות," אמר הנער הצעיר. "טוב זה תמיד קורה כשמביאים את החבר הביתה," אמר סונגמין.
"אני בטוח שאתם יודעים, ההורים שלי אפילו לא יודעים שאני מתראה עם מישהו," אמר פליקס. "אתה יודע שהם יקבלו את צ'אנגבין, הוא ממש נחמד למרות המראה שלו," אמר ג'יסאנג.
"אני יודע אבל עדיין."
מינהו עדיין היה בחדר שלו, לא רוצה להפריע לחבורה הגדולה בסלון.
ג'יסאנג הסתכל לכיוון חדרי השינה כדי לבדוק עם יש סימן למינהו, וגם עם הוא לא היה בבית הוא היה רוצה לראות את החדר שלו, הוא קם ממקומו מודיע לכולם שהוא הולך לשירותים לפני שפנה אל המסדרון.
הדלת הייתה פתוחה מעט שהוא פתח אותה לגמרי רק כדי לראות את שלושת החתולות על המיטה עם ההיונג שלו שהיה עם המחשב שלו והמשקפיים. מינהו הרים אליו את במבט גורם לו לקחת צעד אחד אחורה, הוא נבהל על המראה של הבוגר בחדר.
"חיכיתי שתשים לב אלי," אמר. "לא באת החוצה ולא ידעתי שאתה כאן בכלל," אמר ג'יסאנג.
מינהו פתח את זרועותיו מזמין אותו להצטרף אליו על המיטה, ג'יסאנג הלך אליו וחיבק אותו, "הם יודעים שאתה כאן?"
"אמרתי שאני הולך לשירותים כי לא הייתי בטוח עם אתה נמצא." "אז רצית לסייר לי בחדר?" "בעיקרון."
מינהו הניח את המחשב שלו בצד גורם לסוני להיבהל ולרדת ואיתה שאר החתולות שישנו. "הערת אותן," אמר ג'יסאנג כשדורי התחילה להתחכך ברגלו של הצעיר.
ג'יסאנג העלה גם את רגלו השנייה כשהתיישב על יד מינהו שהראה לו את החדר מנקודת המבט הזו של החדר שלו. "הורדתי כמה דברים ככה שהחדר חצי ריק. ולא רק זה שהמיטה שלי כאן יותר נוחה מזאתי שבקמפוס."
"שמתי לב," מלמל הנער שנשכב אחורה מסתכל על התקרה שהייתה מלאה בכוכבים שזוהרים בחושך. "אמא תלתה לי אותם כשהייתי קטן, הם מרגיעים," אמר מינהו מסתכל על הנער השוכב לצידו שמסתכל על התקרה, הוא התקרב אליו.
ג'יסאנג הסתכל עליו חזרה עכשיו, "היי," הוא אמר בלחש. "היי," ליבו של ג'יסאנג התחיל לרוץ שוב, אותה הרגשה עברה עליו מאותו שבוע אצלו בבית.
ראשו של מינהו היה קרוב אליו שוב ושפתיהם עמדו לגעת, ג'יסאנג העביר את ידו לעורפו של מינהו כדי להעביר לו שגם הוא רוצה שהוא ינשק אותו אבל נשמע דפיקה על הדלת גורמת לשניהם להיבהל שוב.
מינהו התרחק במבט מתנצל ואז נאנח, "מה עכשיו?" הוא שאל. "זה היונג'ין הוד מעלתך. אמא שלך קוראת לך אז צא יש אורחים."
"הוא מתכוון גם אלי על הדרך," לחש ג'יסאנג, "אני לא אמור להיות כאן."
מינהו קם מהמיטה שלו גורם גם לג'יסאנג אחריו, "אני בא."
צעדיו של היונג'ין התרחקו ומינהו פתח את הדלת, לא היה אף אחד שיבדוק עם הוא באמת יצא ככה שהשניים יכלו לצאת בשקט.
"או היי מינהו," אמר ג'יסאנג ורץ אל החבורה שלו. 'הפרחח הקטן הזה' חשב לעצמו מינהו כשהלך לפגוש את כולם בסלון.
היונג'ין ישב על הספה מאחורי סונגמין שישב על הרצפה על יד פליקס וג'יסאנג שהצטרף למעגל כאילו הכל נורמלי וכלום לא קרה גורם לבוגר לצחקק. ג'ונגאין ישב בין פליקס ליידאם.
כשהגיע האוכל ומינהו עזר לאימו להכניס אותו ג'ונגאין הלך לג'יסאנג ואמר לו בשקט, "בפעם הבאה שאתה הולך לחדר של מינהו פשוט תגיד."
ג'יסאנג הסמיק והסתכל לכיוון מינהו ואימו שעמדו במטבח, מינהו תפס את מבטו וחייך כשאימו מסתכלת על השניים, היא צחקקה לה בשקט על המראה התמים של בנה והאחד שלו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
