The Librarian | Minsung (HEB)

Bus ride #3

_

באותו יום הספרייה לא הייתה מלאה מדי, היו הרבה בקומת הקרקע ובשולחנות בקומת העיון, לא למדו בקבוצות אלה יותר ביחידים. מינהו הלך עם הספרים בידו לדלפק כשעיניים מסתכלות עליו.
"הגעת," אמר צ'אן וקם ממקומו, "וזה היום השחור."

"ג'יסאנג היה מופתע," אמר והניח את הספרים מול הבלונדיני שהעביר אותם לפני שהתחיל לסדר את דבריו, עיניו עלו לחברו כששמע את שמו של הנער הצעיר.

"ג'יסאנג? האן?"
"איזה עוד ג'יסאנג אתה מכיר שאני מדבר עליו?" שאל מינהו לא מכחיש את זה שהוא מחבב את הנער.

"עלינו דרגה," צ'אן צחק והניח את הספרים המוחזרים בעגלה לצידו ויצא מהאזור מאחורי כדי להיעמד מול מינהו לתפוח על שכמו ולעקוף אותו, "שיהיה לך בהצלחה וערב טוב. אל תשכח לתת לו את המספר שלך," הוא קרץ לצעיר ממנו ויצא.

מינהו גלגל את עיניו כשהלך לעבר הדלפק והניח את דבריו, מוציא את מה שיעביר לו את הזמן.

"זה הוא?" "וואו הוא שונה פתאום." "נראה לך שיש לו אח תאום?" עם כן שניהם ממש יפים." "אני הולכת לנסות לתת לו את המספר שלי." "וווא, הוא העלה על עצמו." אהבתי את החולצה." "מי ידע והספרן יכול להיות ממש חתיך עם הוא רוצה." "אהבתי את הרך והחמוד. אבל זה דרגה אחרת." "מי זה?" "אני מריח תחרות." "הן באות לכאן רק בשבילו אחי." "אה, זה הוא." "דיי, מה זה?" "חם פה."

מינהו היה רגיל לזה שכבר ידע להתעלם ולגרום לקולות להיעלם מראשו, אבל משהו הפעם היה שונה, כלומר הוא לא מנסה להרשים אף אחד. רגע? הוא בכלל מנסה להרשים מישהו?

זה היה מהימים בהם הוא קם והרגיש שהוא רוצה לבחור מה הוא רוצה ללבוש ולא סתם להוציא את הסוודר הראשון שהוא רואה בארון, יום כזה שהתודעה שלו הלכה למקומות אחרים. שחור היה צבע חזק עליו, והוא ידע את זה.

ללכת לשיעורים שלו בבוקר לא היה משהו שונה, מה ששינה את הכל היה הנער שישב על יד באוטובוס, הנער שהוא ראה רק פעמים אחדות בחודשיים האחרונים, נער שגרם לו לתהות עם הוא באמת מנסה להרשים מישהו באותו רגע.

"נתראה בעוד חודש," הוא זכר אותו אומר לפני שהיה חודש הפסקה מהמבחנים. המוח של מינהו ממש זכר את זה? אולי זה למה הוא התלבש ככה באותו היום, כי הוא ידע שהוא יפגוש את האחד הוא התחיל לחבב? אולי. על בטוח. כן.

_

"הגעתי," אמר ג'יסאנג מוריד את תיקו ומוציא את החומד הנדרש ללימודים.
"והינה הוא, לא במדים שלו. אני מקנא," אמר פליקס מרים את מבטו מהמחברת בה כתב.

"תחזור הביתה לפני סשן למידה ותחליף בגדים גם כן," הנער צחק והתיישב מול חבריו, סונגמין העביר עמוד בספר שלו וכתב כמה דברים במחברת שלו לפני שהרים את מבטו את השניים.