The Librarian | Minsung (HEB)

Stop making me feel like this, please

הוא לא יכל.
"בבקשה?"

"מצטער," אמר סונגמין ובא ללכת אבל האחיזה התחזקה, "היונג'ין תעזוב אותי בבקשה," אמר מרים את עיניו ודמעות רוצות להתחיל לרדת.
"לא."

"אז תגרום לי להפסיק להרגיש ככה."
"מה?"

"תגרום לכאב הזה לעבור."
"כאב?"

"אתה מכאיב לי," ידו של היונג'ין עזבה את זרועו.
"לא ככה," הוסיף הנער ואז בה לעזוב.

"אני לא יודע עם אני רוצה לגרום לך להפסיק לחבב אותי," אמר היונג'ין.
הוא ידע ועיניו של הנער נפערו, הוואנג היונג'ין התוודה מולו, החזיר לו רגשות שהוא אפילו לא קיבל בעצמו.

"אתה פוגע בי בגלל שאתה מתכחש אלי, בבקשה תפסיק."
"אני לא יודע איך," אמר בכנות, הוא באמת לא ידע איך, הכל היה תקוע, המילים על קצה הלשון אבל הן לא יצאו כאילו שכח מהן המילים האלה.

היונג'ין התקרב אליו וליקק את שפתיו לפני שהביא את ידיו ללחייו של הצעיר ממנו, "תקבל אותי אליך."
"אני לא יכול," זה היה הדבר היחיד שהצליח להגיד.

"אתה יכול, אני יודע שאתה יכול, אבל אתה מפחד."
"אתה לא יודע כלום," שקר.

סונגמין לקח צעד אחורה גורם לידיו של הגבוה לעזור את לחייו, הוא הסתובב והתחיל לרוץ לכיוון השני, הכל בשביל לא להסתכל לעיניו של האחד שחיבב כל כך, החיוך שגורם לליבו לכאוב מרוב אהבה כבר זה שנתיים.

_

"אני כבר לא יודע מה לעשות," אמר סונגמין כשישבו השלושה בבית הקפה מחוץ לבית הספר שלהם, "למה אתה מתכוון?" שאל פליקס.

"הוא גורם לזה להיות קשה יותר."
"מי?"

"היונג'ין," ענה ג'יסאנג, "סונגמין מאוהב בו מעל הראש ומפחד להודות בזה. לא רק זה שהיונג'ין יודע ורוצה שיחזירו לו את אותן הרגשות."

"אז למה אתה לא אומר לו? למה אתם לא ביחד כבר?"
"כי הוא מפחד," ענה ג'יסאנג במקומו, ראשו של הצעיר היה מורכן, הוא בהה בידיו.

"ממה אתה מפחד מיני?"

עם כמה שלא רצה לענות על השאלה, הנער ידע שזו הדרך היחידה להוריד לפחות אבן אחת מהלב.
"אני מפחד שזה יפגע בעתיד שלי."
השניים הסתכלו אחד על השני, ג'יסאנג נתן לעצמו מכה למצח מאוכזב.
"אני מרוכז במשהו אחד, אני תלמיד טוב, אבל עם יהיה לי חבר זו הסחת דעת, אז זה או שאני אפגע בו בכך שאהיה מרוכז בלימודים ובלחץ או שאפגע בלימודים שלי בגללו."

"קים סונגמין אתה אידיוט," אמר פליקס הרכין את ראשו כדי לקחת שלוק בעזרת הקש שלו גורם לו להרים את מבטו את הנער האוסטרלי. "קוראים לזה איזון."

"מי ידע שלי פליקס חכם לא רק כשזה קשור למתמטיקה," צחק ג'יסאנג גורם לסונגמין להעלות לפחות חצי חיוך בזמן שפליקס שולח לנמוך מבט אבל אז המשיך להסביר, "במערכת יחסים יש איזון, ובעיקר שאלו שני דברים כאלה, לימודים ומערכת יחסים זה לא דבר מנוגד זה מקביל."

"מה אתה יודע?"
"תחשוב על זה שנתנו לאייני זמן מזמן הלימודים שלנו ואז חזרנו ללמוד, זה כמו לקחת הפסקה לנשום אוויר," ניסה ג'יסאנג להוסיף על הדרך.

"אבל מה עם אני לא מוכן?"
"אז לפחות על תתכחש לזה ותנסה לדבר עם הבן אדם."
"אתה חושב שזה קשה פשוט? הוא בטח שונא אותי עכשיו בכל מקרה," סונגמין שתה מהספל שלו.

פליקס וג'יסאנג הסתכלו אחד על השני וג'יסאנג גלגל את עיניו, חברם היה עיוור. "נראה לי שהמספר שלך עלה," אמר ג'יסאנג, פליקס החניק את צחוקו.

"יודע מה, פליקס למה שאתה לא תלך להשיג את המספר של בריסטה שאתה כל כך מחבב?" סונגמין הרגיש את הכעס שלו גועש בו, חבריו פשוט לא הבינו אותו.
"אוקיי," פליקס משך בכתפיו וקם בזמן שג'יסאנג מסתכל עליו בהלם וסונגמין פתח את פיו בשוק, לא ציפה שהנער באמת יעשה את זה, השניים ראו את האוסטרלי ניגש לדלפק ומחכה בתור, כשהגיע לקופה חייך.

"איך אני יכול לעזור לך," קולו של הבריסטה אמר אוטומטית מרים את מבטו אל פליקס ואז הסמיק, הנערים יכלו לראות את זה, "אממ," הוא הסתכל על התפריט מאחורי הדלפק ואז הסתכל על שחור השיער, "אני לא יודע, אולי את המספר שלך?" הוא התנדנד על כפות רגליו וחייך בביישנות.

הבריסטה מצמץ פעמיים לפני שפתח את פיו, "הסתכלת על החשבונית שלך?" שאל.
"מ-מה?"
"החשבונית."
"ל-לא."

שחור השיער רק קרץ לו בזמן שפליקס התהלך חזרה לשלחן באיטיות ואז חוטף את החשבונית שלו שנחה על יד המשקה שלו, הוא הפך אותה כדי לראות מספר טלפון מתחת לשם.

'סאו צ'אנגבין
XXX-XXXXXX

אני חושב שאתה חמוד 😉'

"אומיגוד, הוא הקדים אותך," אמר ג'יסאנג חוטף לו את החשבונית מהיד, "וואו."
פליקס העביר את מבטו לסונגמין שעדיין היה בשוק, "הוא. הקדים. אותך," אמר בין נשימות.

"תורך מיני," פליקס התיישב חוטף את החשבונית חזרה ומדליק את הטלפון שלו כדי להכניס את המספר לאנשי הקשר מחייך ומגניב מבטים את הדלפק, פעם אחת עיניו פגשו את של צ'אנגבין והוא חייך.

"ג'יסאנג קודם," אמר הגבוה.
"מה אני? אין לי אף אחד."
"עם אתם רוצים להוכיח לי מה שאמרתם, אתה צריך להשיג אחד."
ג'יסאנג גלגל את עיניו, "אתה חושב שזה כל כך פשוט לגרום למישהו לחבב אותי או שאני אחבב מישהו ואז לשאול אותו עם הוא רוצה לצאת איתי?" שאל, "לכם יש מזל לעומתי."

"הוא צודק מיני, יש לנו מזל לעומתו," אמר פליקס, סונגמין השעין את ראשו על ידיו ונאנח, ומי יודע כמה זמן זה ייקח עד שהסנאי ימצא מישהו.