שלומות,
מי שבתמונה זה מייק כי ככה החלטתי הפרק ממש מעצבן היום אבל לפחות יש פרק שבת שלום❤️
נ.מ לואי טומלינסון
התהפכתי במיטה וניסיתי להירדם אבל לא הפסקתי לחשוב על הנשיקה עם הארי, זו הייתה נשיקה כל כך טובה.
אני כל כך רוצה לפגוש אותו שוב, אבל אני מרגיש רגשות אשמה בגלל מייק, לא מגיע לו אותי. אני אצטרך לספר לו בסופו של דבר, הוא בכל זאת הוא הארוס שלי ומגיע לו לדעת על דבר כזה.
אבל אלוהים, זה היה כל-כך טוב ולמשך הזמן הזה הרגשתי כאילו אנחנו מכירים שנים, מה שלא ממש עבד עם מייק, אז אני חושב שאני צריך לנשק את מייק בשביל לנסות להיזכר.
מחר בבוקר אני אלך אליו ואספר לו על זה, אני מקווה שזה לא יפגע בו.
פקחתי את העיניים והסתכלתי על הכוכבים בתקרה.
הסתכלתי עליהם ונזכרתי איך העיניים שלו הצטלבו בשלי, העיניים הכי יפות שגרמו לי להרגיש שאני טובע בתוכן.
כחול פגש ירוק וירוק פגש כחול.
עצמתי את העיניים ושקעתי בשינה עמוקה לא הפסקתי לחשוב עליו.
——————————————————————
צחצחתי את השיניים וניקיתי את הפה שלי עם מגבת, יצאתי לכיוון המבטח וראיתי את זאין וליאם יושבים בסלון ״בוקר טוב, בו בר.״ זאין אמר וחייך ״בוקר טוב, לואיס.״ ליאם אמר וחייכתי ״בוקר טוב, זיי.״ אמרתי וחייכתי לזאין.
הסתכלתי על ליאם והרמתי אליו אצבע שלישית והסתובבתי למטבח והתחלתי להכין לעצמי קפה.
״אני הולך למייק היום אז אני אולי אשן אצלו, אל תחכו לי.״ אמרתי לאחר שישבתי לידם בספה והם הנהנו אליי וחזרו לצפות בטלוויזיה.
״ביי, אני יוצא.״ קראתי ״תהנה!״ ליאם וזאין אמרו ביחד והתקדמתי לדלת של הבית יצאתי, סגרתי ונעלתי.
נכנסתי לרכב וחגרתי התחלתי לנסוע אל מייק וכל הדרך רק חשבתי על הנשיקה שלי עם הארי.
דפקתי על הדלת ושמעתי רעש של משהו נופל.
המנעול הסתובב ומייק פתח את הדלת ערום, הסתרתי מהר את העיניים שלי עם הידיים ״אוי אלוהים, לואי.״ מייק אמר.
הזזתי קצת את הצבעות וראיתי אותו עטוף במגבת ״אני כל כך מצטער, לא ידעתי שאתה עסוק. חשבתי להפתיע אותך וסליחה שאני שואל אבל למה לעאזעל אתה פותח את הדלת כשאתה ערום?״ שאלתי ומייק הסתכל עלי במבט מובך ״סוג של... שכחתי שאני ערום, מצטער, נבהלתי מהדפיקות.״ אמר והנהנתי הוא סימן לי להיכנס ונכנסתי באיטיות.
נ.מ מייק
לואי ישב על הספה וחייך ״שנייה אני חוזר, אני אתלבש ואבוא.״ אמרתי ללואי והתקדמתי במהירות אל החדר .
נכנסתי וסגרתי את הדלת ״אלוהים, ג׳וי, לואי פה.״ אמרתי לג׳וי והוא פער את עיניו הוא קם במהרה מהמיטה ונכנס לארון.
חייכתי מאיך שהוא נלחץ, אלוהים, אני אוהב אותו (ה.כ איכ די אני שונאת אותו).
התלבשתי ויצאתי ללואי.
״קרה משהו, לואי?״ שאלתי את לואי שישב על הספה במבט עצוב.
התקרבתי אליו וישבתי לידו, סובבתי את הראש שלו אלי והחזקתי את הסנטר שלו עם היד שלי ״היי, הכל טוב?״ שאלתי והוא הסתכל אליי במבט אשם.
״א-אני, אני... אלוהים, טוב, אני פשוט אתחיל,״ אמר ולקח נשימה עמוקה.
״אני רק רוצה להגיד שאני ממש מצטער, לא מגיע לך ארוס כזה ואני כל כך מצטער שאתה צריך לעבור את זה, אני ממש מצטער, אלוהים, אוקיי, אתמול כשהייתי במועדון עם ליאם וזאין התנשקתי עם גבר אחר. אני כל כך מצטער אני עצרתי את זה אחרי דקה כי נזכרתי בך, אני לא התכוונתי, מייק סליחה.״ לואי אמר והשפיל את מבטו.
הרמתי את ראשו מהסנטר והסתכלתי לתוך עיניו, אלוהים, אני שונא שאני צריך לעשות את זה.
״היי, בייב, הכל בסדר. התאונה הזאת בילבלה אותך, זה הגיוני, אני לא כועס.״ אמרתי והוא חייך ברכות הוא רכן לעברי ונישק את שפתיי בעדינות, נישקתי אותו בחזרה וחייכתי לעבר הנשיקה.
אלוהים לואי אתה הולך לסבול בגללי.
(ה.כ סליחה על כל ה״אלוהים״ בפרק אני אנסה להפחית בפרקים הבאים זה מציק גם לי).
מקווה שאהבתם את הפרק כי אני שונאת אותו מייק יצא מגעיל בלעח.
אלוהים ישמור ההופעה של לואי מחר לא טוב לי
דרך אגב ראיתם שיש לו קארה? סמאללה
חג שמח ושבת שלוםםםם
YOU ARE READING
THIS TOWN- לארי סטיילנסון
Fanfiction** גמור** הקדמה: לואי היה מעורב בתאונת דרכים ואיבד את הזיכרון שלו, לואי צריך להתרגל לחיים שלו מחדש: הורים שלא אוהבים אותו, ארוס שהוא לא אוהב ופסיכולוג שמתאהב בו ברגע, ד"ר הארי סטיילס. ⚠️מכיל קטעים מיניים הקריאה על אחריותכם⚠️ ממש מקווה שתאהבו את הפא...
