סורי שלא העלתי המון זמן חזרתי ללימודים תהנו מהפרק❤️
נ.מ ליאם פיין
התעוררתי משנת צהריים והזזתי את היד שלי לאורך כל המיטה.
כשהבנתי שזאין לא לידי, פקחתי את עיניי והתרוממתי.
הלכתי לעבר הסלון וראיתי את זאין שותה תה וכותב משהו במחשב הנייד עם משקפיים עליו.
גאד, הוא פשוט מושלם.
התקדמתי אליו באיטיות ונישקתי את צווארו, גורם לו לקפוץ מעט. הוא חייך וניקר לשפתיי.
שיחקתי בשיערו ונישקתי אותו, השפתיים שלנו זזו בצורה מושלמת והוא החליק את היד שלו לעורף שלי, מושך אותי לישיבה וישב עלי שכל רגל שלו בצד אחר שלי.
התנשקנו במשך כמה דקות עד ששמענו טריקה של הדלת.
הסתובבנו וראינו את לואי עומד עם חיוך מאוזן לאוזן.
זאין דחף אותי וירד ממני, "לא, ליאם, אני לא אשכב איתך עכשיו!" זאין צעק עלי במבוכה והתאפקתי לא לצחוק עליו ועל כמה שהוא מתוק.
בילגנתי את שערו והרגשתי את הספה שוקעת מצד ימין. סובבתי את ראשי וראיתי את השמחה של לואי, המון זמן שלא ראיתי אותו ככה.
"מה פשר החיוך, בו-בר?" זאין שאל ולואי השפיל את מבטו והסמיק, "יכול להיות שהתנשקתי פעמיים עם הבחור מהקניון." לואי לחש אבל הצלחנו לשמוע, הסתכלתי על הפרצוף המופתע של זאין וניקרתי לשפתיו.
הוא התחיל לצרוח מאושר וקפץ על לואי וחיבק אותו, אני דיי בטוח שלואי נחנק כי הוא התחיל למלמל משהו.
גיחכתי ומשכתי את זאין "לואייייי אתה הולך לספר לנו הכל, אתה הבנת אותי?" זאין אמר בתוקפנות אבל מצאתי את ההתנהגות שלו חמודה.
לואי הנהן במהירות ונשכב על גבו.
זאין הניח את הראש שלו על הכתף שלי ונישק לשפתיי במהירות.
"זוכרים שהיינו במועדון והיה איזשהו גבר שרקדתי איתו הרבה?" שאל והביט בנו.
הנהנו והוא חייך והחזיר את ראשו לתקרה, "אז אותו הבן אדם הזה היה הגבר מהקניון." אמר.
"הארי?" שאלתי והוא הנהן זאין הסתכל עלי במבט כועס.
"מה עשיתי הפעם?" שאלתי "למה אתה זוכר את השם שלו? אתה בוגד בי, ליאם פיין?" אמר וצחקתי מההתנהגות שלו.
הפרצוף שלו ניהיה עצבני יותר והרגשתי שהוא עוד שנייה בוכה.
"לא לא לא, נראה לך? נו באמת, זאין, תפסיק לדבר שטויות. אתה יודע שרק אותך אני אוהב, נכון?" שאלתי והוא הנהן באיטיות.
תפסתי את הלחיים שלו ונישקתי אותו ארוכות.
הוא חייך חיוך מרוצה ולואי הסתכל עלינו בחיוך.
"סליחה, לואי, תמשיך." זאין אמר וניקר לשפתיי.
לואי גיחך וחזר לשכב על הגב. "אוקיי, אז, אני והוא התנשקנו באותו היום, אבל הרגשתי רגשות אשמה בגלל מייק." אמר ונאנחתי.
"אז מסתבר שהארי גם הפסיכולוג שלי." לואי אמר ופערתי את עיניי.
"כן, אני יודע, גם אני הייתי בשוק. בקיצור, דיברנו והוא רשם המון דברים. היה לי מאוד נוח לדבר איתו אבל אני מניח שזה בגלל שהוא פסיכולוג. (ה.כ סתום לואי פשוט תודה כבר שאתה התרגשת כשראית אותו) בסוף השיחה הוא יצא מהחדר וכשהוא חזר הוא התחיל לנשק את הקו לסת שלי, ואז נישקתי אותו." אמר וחייך.
זאין ואני הסתכלנו אחד על השני והנהנו באיטיות.
קפצנו ביחד על לואי והתחלנו לדגדג אותו "אני- לא- מצליח- לנשוםםם!" לואי אמר וצחק בקול.
התרחקנו מלואי באיטיות והתחלנו לצחוק ביחד "לואי, אני חושב שאתה מתחיל להתאהב." זימרתי והוא חייך והשפיל מבט.
"לא, נראה לך? אידיוט, הוא פשוט מוצא חן בעיניי טיפה. הרגע פגשתי אותו, אל תגזים." אמר ויכולתי לשמוע את השקר בקול שלו אבל הנהנתי.
"רוצים ללכת מחר לאנשהו?" לואי שאל בזמן שצפינו שלושתנו בסרט.
"לאן חשבת?" שאלתי.
"רוצים ללכת לדיסנילנד?" שאל בהתרגשות וזאין הסתכל במבט מתחנן ממש כמו ילד קטן.
הנהנתי באיטיות וזאין נישק קלות לשפתיי "תודה, בייבי." אמר וחייכתי.
את שאר הלילה העברנו בצפייה בסרטים ומלחמת כריות עד שנרדמנו שלושתנו מכורבלים על הספה.
אני כל כך אוהב את השניים האלה, אלובים.
אני לא מבקשת את זה אף פעם אבל אני ממש אשמח אם נגיע ל10 הצבעות ותשתפו את הסיפור כמה שיותר אני ממש רוצה שהסיפור יתפרסם יותר לילה מקסים❤️
YOU ARE READING
THIS TOWN- לארי סטיילנסון
Fanfiction** גמור** הקדמה: לואי היה מעורב בתאונת דרכים ואיבד את הזיכרון שלו, לואי צריך להתרגל לחיים שלו מחדש: הורים שלא אוהבים אותו, ארוס שהוא לא אוהב ופסיכולוג שמתאהב בו ברגע, ד"ר הארי סטיילס. ⚠️מכיל קטעים מיניים הקריאה על אחריותכם⚠️ ממש מקווה שתאהבו את הפא...
