Chapter 63-

4.7K 214 30
                                    


(23:23)
אחרי רבע שעה בערך כמעט נרדמתי ודיימון עדיין לא חזר אז החלטתי לחפש אותו אבל כששמעתי צעקות הבנתי שמצאתי
״בני זונות אני אמרתי לכם לדאוג לזה למה אני צריך לחזור על זה שוב?״צרח וקמתי למרפסת רואה אותו צועק על השומרים ולא מפסיק
״דיימון״אמרתי בקול גבוהה והוא הרים את ראשו אלי מסתכל עלי בשאלה
״אתה לא צריך להעיר את כל השכונה, תחזור למיטה״אמרתי בקרירות מרוחקת ומבטו היה עצבני
״תמצאו אותו מהר ותודיעו לי״אמר לשומרים והם מיד נעלמו מהכניסה והוא הסתכל עלי עצבני מדליק סיגריה כמו תמיד ונושם אותה לריאותיו מנסה להירגע ומוריד את עיניו ממני אחרי שהסיגריה כמעט נגמרה ומכבה אותה נכנס לבית והתיישבתי בספה שבמרפסת נהנת מהרוח הקרירה של הערב ושמה את ידי על ביטני חושבת על העתיד
מה יהיה בינינו?
דיימון לא רוצה אותו?
דיימון לא יאהב אותי יותר אם אבחר בתינוק?
איך הוא יכול לבקש להפיל את ׳זה׳?
אני לא יודעת מה יהיה עם היום הזה

אחרי רבע שעה בערך הרגשתי במבטו וסביבתי את מבטי אליו רואה אותו מעשן עוד סיגריה ומסתכל עלי לא מוריד את עיניו מידי שנוחתת על ביטני ובוהה בה
הורדתי את ידי מבטני וקמתי מהספה הולכת לכיוונו מכיוון שעמד בכניסה לחדר ונעמדתי מולו מסתכלת עליו ומורידה את עיניי עוקפת אותו ונכנסת לחדר מתחת לשמיכה מתכרבלת בין השמיכות מחכה לחום גופו שיחמם אותי כמו תמיד
״קר לך?״שאל כשהסתכל עלי מכווצת עם עצמי בשמיכות
״אתה יכול לחמם אותי גם בלי שאלות״ אמרתי בעוקצנות ושמעתי אותו נאנח וראיתי אותו סוגר את דלת המרפסת ואת הווילון ומוריד חולצה ונשאר עם בוקסר כמו כל יום ומכבה את האור מדליק לעצמו טלוויזיה ונכנס למיטה מקרב אותי אליו ומניח אותי על חזהו ובשנייה חום גופו נצמד אלי ואני נצמדת אליו ברעידה קלה מקשיבה לנשימתו ושומעת אותו מסניף את שיערי ועצמתי את עיניי מחכה לסיים את היום הזה כבר ולפתוח יום חדש

——————-
{03:09}
״תענה״אמרתי דוחפת את ראשו כשהצלצול טלפון שלו לא הפסיק לצלצל כבר חצי שעה והוא פתח את עיניו עונה לטלפון והסתובבתי לצד השני מנסה להירדם
״דבר״אמר בטלפון והרגשתי את ידו של דיימון נשלפת מראשי ושריריו מתקשים למשמע ההודעה כנראה שנאמרה לו
״כמה זמן?״שאל והסתובבתי אליו כשפרצופו ננעל והלסת שלו מתחזקת
״נו אז מה הבעיה שלך לסדר את זה ?״אמר בעצבים והתחיל להרים את טונו
״ אל תתקשר אלי בלילה אם זה לא דחוף אני מזהיר אותך פעם אחרונה״ירק דיימון בקול ארסי ולקחתי את ידו מחזירה אותו בחזרה ממצב הישיבה שלו ומשתמשת בידו ככרית וישנה עם גבי אליו
״תכניס אותו לכלוב אני אגיע בבוקר״אמר דיימון וחיזק את שריריו מעצבים וצבטתי אותו מושכת אותו אלי
״שום דבר נתתי לך פקודה תעשה אותה!״אמר דיימון בטון גבוה ואני יודעת שלא צרח עכשיו כי אני לידו
״אני שולח את אמסלם״אמר וניתק את השיחה מתיישר על המיטה כשיד אחת אצלי מתחת לראש וידו השנייה בטלפון

Mr.ABISROR & Mrs.LEVI♡Where stories live. Discover now