Chapter 45-

8.6K 385 61
                                    

{יום חמישי 21:09}
התעוררתי כששמעתי צעקות ופתחתי את עיני רואה שאני לבדד בחדר הגדול שדיימון הביא לי, הצעקות נמשכו והן רק התחזקו והחלטתי לצאת לראות מה קורה.
קמתי לאט עם האינפוזיה בידיי ומשכתי את העמוד אחריי, הגעתי לדלת פותחת אותה ושני שומרים הסתובבו והסתכלו עלי
״גברתי עדיף שלא תסתובבי בחוץ״אמר אחד מהם והסתכלתי עליו מרימה גבה
״זוז״אמרתי בקול עצבני והוא כמו חייל טוב זז ועברתי אותם כשאחד מהם הולך אחרי והסתכלתי רואה שתי בנות רבות אחת עם השנייה, אחת רופאה והשנייה לבושה בלבוש רגיל.
״תעצור את זה״אמרתי לשומר שמיד עשה מה שאמרתי
״מה קורה כאן?״ הגיעה המנהלת כנראה בכעס
״מי את? למה את לא בחדר?״שאלה אותי והרמתי גבה, מה אני קשורה?
״תדברי עם מי שקשורה לזה לא איתי מתוקה״אמרתי והיא הסתכלה עלי בהתנשאות
״שניכן לחדר שלי״אמרה לבנות שרבו
״מאיזה חדר את?״שאלה אותי
״662, והשומר שלי הוא זה שעצר אותם, אז תוודאי לפני שאת פותחת את הפה״אמרתי בכלבתיות וכששמעה את מספר החדר שלי היא פתחה קצת את פיה
״אני מצטערת גברת אביסרור...״התחילה להגיד
גברת אביסרור?
״מה הולך כאן?״שמעתי את דיימון
״למה אש מתקשר ואומר לי ששוב יצאת מהמיטה ואת לא מקשיבה לו״שאל
״היה ריב רציתי לראות״אמרתי והוא הגיע לידי מנשק את הראש שלי
״אדון אביסרור״אמרה
״דן אתה יכול לחזור״אמר לשומר
״מה קרה?״שאל אותי מתעלם מהמנהלת
״כלום, היה ריב ואמרתי לדן לעצור את זה, והיא הגיעה להודות לי על זה״אמרתי מסתכלת עליה והיא חייכה אלי כאילו הצלתי את חייה
״את יכולה ללכת״אמרתי לה והיא הסתכלה עלי בהלם ואז נעלמה
״בואי נחזור לחדר״אמר וחזרנו מתיישבים בחדר על המיטה
״מתי אני יכולה לחזור הביתה?״שאלתי
״כשאת תרגישי יותר טוב״אמר
״אני מרגישה יותר טוב״אמרתי
״בקרוב״אמר מנשק את ידי
״אני לא רוצה בקרוב אמרתי שאני רוצה לחזור הביתה עכשיו״ אמרתי בכעס ונעמדתי
״איזה עקשנית שבי בשקט!״אמר לי מתעצבן
״אני רוצה להשתחרר עוד היום דיימון. תארגן את זה״אמרתי בכעס
״ותוציא את כולם מהחדר אני רוצה להתקלח ולהתלבש״אמרתי מוסיפה בכעס
״אני אוהב שאת מחלקת לי פקודות״אמר נעמד ולוחש באוזני וגלגלתי את עיניי אבל חיוך ברח משפתיי
״אני רוצה להתקלח״אמרתי
״אני לא רוצה שתיהי במקלחת לבד, את עדיין מתקשה לעמוד״אמר
״אתה לא נכנס איתי ושום אחות לא נכנסת. אני יסתדר לבד״אמרתי לא רוצה שיראו את הצלקת בבטני
״אני אבדוק מה איתך כל כמה דקות, ואז ידבר עם הרופא לגבי שחרור״ אמר מובס ונישקתי את הלחי שלו ולקחתי את החלוק שלולה הביאה לי מהבית ומגבת ונכנסתי למקלחת מורידה את בגדיי מול המראה ונעצרת על בטני שצלקת כיסתה לכל הרוחב ועיני התמלאו בדמעות ששמרתי בפנים

 אני יסתדר לבד״אמרתי לא רוצה שיראו את הצלקת בבטני ״אני אבדוק מה איתך כל כמה דקות, ואז ידבר עם הרופא לגבי שחרור״ אמר מובס ונישקתי את הלחי שלו ולקחתי את החלוק שלולה הביאה לי מהבית ומגבת ונכנסתי למקלחת מורידה את בגדיי מול המראה ונעצרת על בטני שצלקת כ...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Mr.ABISROR & Mrs.LEVI♡Where stories live. Discover now