Mr.ABISROR & Mrs.LEVI♡

Chapter 11-

{12:21}
הגענו למסעדה וישר 4 שומרים נעמדו סביבנו וגלגלתי עיניים. מה הוא צריך אותם? יש לו אקדח משלו כאילו הוא לא רוצח כל אחד שהוא רוצה.
עברתי אותם והתקדמתי נכנסת למסעדה והמאחרת עצרה אותי
"שולחן לשניים"אמר דיימון מאחורי והסתכלתי עליה בשעמום והיא הובילה אותנו לשולחנות של הV.I.P והתיישבנו בספה אחד מול השני.
למה אני מסתובבת איתו?
הוא רוצח!
הוא חסר רגשות
המלצרית הגישה לנו תפריטים וברחה בחזרה לדלפק שלה בפחד והתעסקתי בטלפון שלי והוא בשלו וטוי ישב על הספה לידי
הסתכלתי על התפריט וראיתי את המאכל האהוב עלי 'ניוקיייי!!!!!' (למי שלא יודעת ניוקי זה בצק שבתוכו יש תפוח אדמה מרוסק או בטטה)
אבל 12 בבוקר לא יהיה כבד?
לא נוראא!!! יש כאן אז נאכללל
"החלטתם כבר?"חזרה המלצרית בשקט והנהנתי
"אני רוצה ניוקי עם שמנת פטריות וקולה, ואם אפשר להביא קערה עם מים לכלב שלי"אמרתי בחיוך נחמד והיא הנהנה
"ארוחת בוקר גדולה עם הפוך בלי הרבה קצף וקוביות חלומי בצד"אמר דיימון והיא הנהנה והלכה במהירות למטבח
"למה הבאת אותי איתך?"שאלתי
"שאלתי אותך לפני. באת כי רצית, לא הגענו לשלב שאני עושה דברים כי בא לי בלי לשאול אותך"אמר והרמתי את גבותיי והוא הסתכל עלי באדישות
"לא תשאל את השומרים שלך אם הם רוצים לאכול?"שאלתי מתעלמת ממה שאמר והוא הסתכל עליהם עומדים בכניסה וחזר להסתכל עלי
"לא. הם באמצע עבודה יש להם הפסקה כשהם רוצים"אמר וגלגלתי עיניים והמלצרית הגיעה עם הקערת מים לטוי והקולה שלי
"תודה"אמרתי לה והיא הלכה
"אני רוצה לחזור למלון אחרי האוכל"אמרתי לדיימון אחרי שהתכתבתי עם אנאל והחלטנו לראות סרט ביחד כשאחזור
"לא"ענה במשפט אחד ובאתי לענות אבל המלצרית הגיעה עם המנות שלנו. אהובי!
"זה לא הייתה שאלה"אמרתי והתחלתי לאכול נהנת מכל רגע
"כמו שאמרת, אני החלטתי לבוא ואני יכולה להחליט מתי ללכת"אמרתי והוא הסתכל עלי נשען אחורה כאילו נהנה מהמופע
"אני לא אוהב את הטון שלך"אמר
"בעיה שלך"אמרתי והמשכתי לאכול
"יש לי פגישה אחרי האוכל כך שלא נוכל לחזור"אמר בטון עצבני וניסה להישאר רגוע
"מזל שיש מוניות בימנו!"אמרתי והוא הסתכל עלי סוגר את שפתיו בעצבים ומשחק את שיערו עם ידו
"אל תתחילי איתי. ואל תהרסי לי את הבוקר" אמר ואכל את הארוחת בוקר שלו וכששנינו סיימנו הסתכלתי עליו
"אחד השומרים לוקח אותי. עכשיו"אמרתי וקמתי
"שבי"אמר בקול עצבני
"שבי"אמר שוב כשלא ישבתי והתיישבתי בעצבים
"מה?"שאלתי
"שבי בשקט"אמר והוציא את כרטיס אשראי אחד מתוך 200 בארנק הזה שלו ונתן למלצרית
"קחי"אמרתי לה ונתתי לה כסף כטיפ ממני והתעלמתי מדיימון
"דיימון, אני לא אחת החברות שלך, אני לא מצייתת לך, אני לא עובדת אצלך, ואתה לא אומר לי מה לעשות. הבנת? אני באתי כי חשבתי שיהיה נעים לצאת קצת ולהסתובב אבל איתך אי אפשר לעשות כלום!"אמרתי וקמתי וטוי רץ אחרי ליציאה ו2 מהשומרים חיכו לדיימון ו2 הלכו אחרי לאוטו
"מי מחזיר אותי למלון?"שאלתי את השומרים ודיימון הגיח מאחורי ודיבר עם אחד מהם בשפה לא ברורה נראה לי רוסית ותוך שנייה השומר עלה לאוטו שחור והתניע
"תעלי סאשה לוקח אותך "אמר
"אנחנו נסיים את השיחה הזאת. והיא לא תיגמר בטוב כמו שאני צופה אותה"אמר דיימון ונכנס לאוטו שלו ואני לשל סאשה והוא נסע.