Mr.ABISROR & Mrs.LEVI♡

Chapter 4-

אני ממש אשמח אם תפרסמו את הסיפור שיהיו יותר צפיות ותגיבו יותר💔❤
----

{אותו ערב,שעה אחרי}
אנאל נעלמה, בטח עם תומר רוקדת, הסתובבתי סורקת את המקום וראיתי את אחד החברים של דיימון לואי נראה לי מסתכל עלי אחרי שהוא קלט אותי מסתכלת הוא לחש לטלאור משהו באוזן וגם הוא הסתכל עלי ואז הוא נגע בדיימון ודיימון הסתכל עליו והוא הפנה את מבטו אלי ודיימון נעץ בי את מבטו ונאנחתי מרגישה לא בנוח שהם מסתכלים עלי ואנאל פתאום הגיחה לידי
"בואי נרקוד"אמרה לי
"לא אנאל אני לא רוקדת"אמרתי
"נו קדימה את יודעת שאת אוהבת"היא אמרה
"לא.. תרקדי אני יוצאת להתאוור קצת"אמרתי
"טוב אבל אל תעלמי להרבה זמן"אמרה
יצאתי החוצה מתיישבת על ספסל ליד הבית של תומר ונאנחתי
"לא ידעתי שאת הולכת למסיבות"שמעתי קול מוכר והסתובבתי מסתכלת עליו
"לא ידעתי שאתה מכיר אותי"עניתי מתרחקת ממנו
"יותר ממה שאת יודעת"אמר
"סטוקר?"שאלתי את אדם ילד מהשכבה שלי
"רק שלך"אמר וגלגלתי עיניים מתרחקת ממנו והולכת לכיוון הספסל השני אבל הוא התקרב
"שחרר"אמרתי לו
"ואם לא בא לי?"שאל והיה אפשר להריח שהוא שיכור ולראות את זה.
"שיהיה בא"אמרתי ולפתע הרגשתי מישהו נעמד מאחורי והסתכלתי אחורה רואה חזה והרמתי את ראשי רואה את דיימון
"יש בעיה פה?"שאל בקול עצבני כמו תמיד והסתכלתי על אדם שגופו נדרך
"אחי לך תתעסק עם הבנות שלך ותעזוב את שלי"אדם אמר לו שיכור
"אני לא שלך"אמרתי בקול נגעל. אני שונאת שיכורים.
"כנסי פנימה אמור"אמר דיימון
"אני לא צריכה עזרה"אמרתי
"תעשי מה שאומרים לך"אמר טלאור והסתכלתי עליהם
"לא ביקשתי את עזרתכם או שתתקרבו לפה אל תתערבו בעיניינים שלי"אמרתי בכעס
"אמרו לך ללכת"אחד הילדים שאני לא מכירה התקרב אלי
"אור"דיימון אמר את שמו והוא מיד התקפל חוזר למקום
"אנחנו לא פה בגללך. מה שיש בינינו לבין אדם לא העסק שלך. עכשיו תחזרי למסיבה ותתני לי להמשיך בעיסוקיי"אמר דיימון
"כשאני ואדם נסיים לדבר אתה תוכל לדבר איתו עכשיו אני מדברת איתו אז אם יש לך בעיה עם זה תפתור אותה עם עצמך"אמרתי והילדים שם פשוט הסתכלו אחד על השני ואני ודיימון היינו בקרב מבטים ודיימון סוג של חייך.
למה אני בכלל מגנה על אדם?
"כן כן דיימון אני איתה אני איתה"אמר אדם וגלגלתי עיניים והוא נעמד ודחפתי אותו והוא נפל מתיישב על הספסל
"תשאירו אותנו"אמר דיימון וכל הילדים שהיו שם נעלמו ואדם כבר היה שפוך על הספסל
"אני יודע מתי בן אדם משקר לי"אמר לי
"רוצה שקל?"עניתי ובשנייה הוא תפס את צווארי ודחף אותי על העץ בחוזקה
"אני לא משחק"אמר בכעס ומשך בצווארי
"אני לא אהרוג אותך או ארביץ לך אבל אני כן אזהיר אותך אמור. אל תתעסקי בעיניינים שלא שלך. ואם שוב תעני לי או לא תשמעי בקולי אני אדאג שתצטערי על זה."אמר ודמעות כמעט יצאו מעיני מפחד
"אני ברור?"שאל
"לא"אמרתי לוחצת על ידו בנקודה מסויימת ומשחררת את עצמי מסובבת את ידו אבל הוא הוציא אותה לפני וסיבב אותי ודחפתי אותו מרחיקה אותו ממני. למדתי לחימה תאילנדית. כן כן זאת אני אנשים😎😎
"שלא תעיז לגעת בי שוב"אמרתי לו והלכתי בחזרה לספסל אבל ליד הכניסה
אחרי חצי שעה שמעתי בין כל המוזיקה הרועשת קול לא מוכר שיש רק בסרטים אבל בעיירה הזאת הרבה וקמתי מהר הולכת למקור הרעש שהייתה סמטה ליד הבית של תומר וראיתי אדם על הרצפה ו4 בנים עומדים מעליו ופשוט צרחתי
מה עוד יש לי לעשות??!!!!!
בשנייה כל הראשים הופנו אלי אבל המשכתי לצעוק
"אל תתקרב אלי"אמרתי כשטלאור התחיל לעשות צעדים אלי והלכתי אחורה
"קח אותה הביתה"דיימון נתן פקודה אבל לא יכלתי להקשיב. הרגשתי שאני מאבדת את שיווי המשקל ופתאום הכל נהפך שחור
"תביאו גם את חברה שלה אליה"שמעתי אותו צועק לפני שעיני נעצמו לגמרי

----
{בוקר יום רביעי, 09:54}
קמתי שומעת רעשים ואנאל לא ישנה לידי
נזכרתי במה שקרה בלילה ופשוט בכיתי
הם רצחו אותו בגללי? אני אשמה בזה שהוא מת? הוא היה שיכור! זה לא אשמתו.
"אבא שלך לא היה אמור לחזור אתמול?" שאלה אנאל כשנכנסה לחדרי וראתה שאני ערה וניגבתי את עיני
"כן זה באמת מוזר"אמרתי מתקשרת אליו אבל הוא ניתק ושלח לי הודעה
'אני בפגישה מצטער על השעה ושלא הודעתי לך שאני לא יגיע מצטער חיים של אבא אבל אני מתעקב עם הלקוח בערך עוד יומיים 3'שלח ונאנחתי
"אני נשארת עוד כמה ימים?"שאלה והנהנתי
"את פה גם שהוא פה מה את בוכה"אמרתי והיא צחקה ונכנסה להתקלח במקלחת שלה בחדר אורחים שהפך כבר לשלה ואני לשלי
"מה קרה?"שאלה מסתכלת עלי
"את זוכרת איך הגענו אתמול הביתה?" שאלתי אותה
"חבר של דיימון הסיע אותי והוא אמר לי שאת כבר בבית וכשנכנסתי ישנת"אמרה
"למה?"הוסיפה
"אתמול כשיצאתי החוצה"התחלתי והדמעות ירדו איתי וסיפרתי לה הכל עד לרגע שהתעלפתי
"או מי גאד חיים שלי אני מצטערת שהיית צריכה לראות את זה"היא אמרה וחיבקה אותי
"הוא פשוט ירה בו"אמרתי בוכה
"כאילו הוא כלום"אמרתי
"וזה בגללי"אמרתי
"זה לא אשמתך"אמרה אנאל
"זה תמיד קורה פה זה לא חדש"אמרה
"אדם התחיל איתי ואז זה כבר הפך למוזר רצח ודיימון פשוט צץ משום מקום וחברים שלו אחריו והוא פשוט אמר לי להסתלק ולקח אותו לסמטה"אמרתי והיא רק חיבקה אותי
אחרי כמה זמן אנאל יצאה מהחדר ואני באתי לקום מהמיטה ושמתי לב שיש פתק ליד השידה על הרצפה ופתחתי אותו
'אז הבנת מה אני עושה לאלה שלא הולכים בדרך שלי. אם תגלי משהו למישהו משהו ממה שקרה את והוא יהיו הבאים בתור. תתחילי להקשיב לאזהרות שלי אמור. אני לא משחק'
אז תהרוג אותי ממש מפחיד אותי אתה.
(אני משקשקת מפחד כן?!) אבל אני פשוט אשמור על מרחק ממנו. והוא יתרחק.

......
{צהריים, יום רביעי, 17:46}
ישנו צהריים כי היינו ערות כמעט כל הלילה והלכנו לישון רק ב9 וחצי בבוקר
"אני עובדת היום"אמרתי ונאנחתי קמה מהמיטה ופותחת את הטלפון והשעה הייתה 17:46
"מתי?"שאלה
"7"אמרתי
"אה סבבה"אמרה
"מה סבבה אין לי כחח"אמרתי
"מתי את מסיימת?שאלה
"אני סוגרת עם פופ ב12 וחצי"אמרתי
"אני הולכת הביתה אני אחזור מחר בערב אמא שלי אמרה שדודים שלי באים עד מחר" אמרה
"טוב אהובתי"אמרתי והיא נישקה את הלחי שלי ויצאה.