{יום ראשון, 10:02}
התעוררתי מהנביחות המעצבנות של טוי ונאנחתי קמה מהמיטה ופותחת לו את הדלת שיצא והוא רץ החוצה, סגרתי את הדלת וחזרתי למיטה נשכבת מתחת לפוך כי החדר היה קפוא מהמזגן הנעים,הרמתי את הטלפון וראיתי שהשעה 10 בבוקר עצמתי את עיניי מנסה להירדם אבל לא הפסיקו לצעוק מלמטה ונאנחתי בעצבים קמה מהמיטה ופותחת את המרפסת מקבלת את כל החום של יולי לגופי, נעמדתי על המעקה היפייפה של המרפסת שלי והסתכלתי למטה רואה את דיימון רב עם אבא שלו והארי עומד לידם.
הוא עם היד על הרובה וזה בטוח לא טוב.
יצאתי מחדרי אחרי ששמתי כפכפים ורצתי למטה לכניסה של הבית והצעקות המשיכו והארי נראה כלכך מפוחד ובכה, הלכתי ונעמדתי מאחורי הארי ושמתי את ידי עליו והוא הסתובב אלי
"תיכנס הביתה טוב מאמי?"שאלתי אותו בשקט
"לא רוצה שיריבו"אמר לי בוכה והרמתי את ראשי והם עדיין צעקו אחד על השני ונאנחתי ואז דיימון פשוט שלף את הרובה שלו ואבא שלו צחק בכעס ורעדתי
"תיכנס מאמי אני כבר יבוא אלייך"אמרתי לו מהר ודחפתי אותו לאט לבית וסגרתי את הדלת
"דיימון"אמרתי עומדת בכניסה של הבית מפחדת מידי להתקרב אליהם והשומרים עומדים מולי, הוא הסתובב והסתכל עלי ונראה כלכך עצבני מה שהפחיד אותי יותר,התקרבתי אליו ונעמדתי בינו לבין אביו ותפסתי במותניו
"הארי בוכה"אמרתי לו מפחדת ממנו ומאבא שלו מאוד!
"תיכנסי לבית"אמר לי בקול עצבני והסתובבתי מסתכלת על אביו
"לך"אמרתי לו עצבנית שגרם לילד שלו לראות אותו ככה אבל עדיין מפחדת ממנו
"אני לא שואל אותך מה לעשות. אני באמצע שיחה עם הבן שלי. אל תפריעי"אמר בקול מזלזל והרמתי את גבותיי
"מה אתה אומר"אמרתי ודיימון התקשח מאחורי
"תיזהר באיך שאתה מדבר אליה"אמר דיימון בקול אטום והטעין את הרובה שלו ומיד הסתובבתי אליו
"תסתכל עלי"אמרתי לדיימון והוא המשיך בשלו
"מה הולך כאן? שוב הרובים האלה?"צעקה נשמעה ואמא של דיימון יצאה מהבית והארי אחריה ורץ אלי
"הארי בוא לאמא"אמרה נטלי אבל הוא הגיע אלי וחיבק רגל אחת שלי ורגל אחת של דיימון ודיימון הוריד את מבטו
"תכניס את זה בבקשה"אמרתי לדיימון נוגעת בראשו של הארי ומלטפת אותו
"תכניסי אותו הביתה אמור, זה לא הריב שלכם"אמר בכעס
"בבקשה דיימון תעזוב את זה. מה יעזור לך לאיים על אבא שלך ככה?" שאלתי
"אני לא מאיים, יבוא יום ואני אשחט את המפגר הזה"אמר ואבא שלו הרים את מבטו
"שב בשקט ותיזהר עם הלשון שלך כשאתה מדבר אלי"אמר לו רון בצעקה ודיימון התעצבן יותר והסתכלתי על נטלי בחוסר אונים
"דיימון, רון זה מספיק. לא נמאס לכם?"שאלה נטלי והארי המשיך לבכות ונאנחתי
"בוא איתי לחדר בבקשה"אמרתי לו מסתכלת עליו והתכופפתי מרימה את הארי לידיי והוא חיבק אותי ושם ראש על כתפי והמשיך לבכות והושטתי לו את ידי והוא הסתכל עלי ועל הארי והכניס את האקדח שלו לכיס
"רון בוא נצא לסיבוב"אמרה נטלי ותפסה אותו מושכת אותו אחריה
פפחחחחח בטח התרגלה לריבים האלה
"כנסי לבית אני כבר בא"אמר ונישק את ראשי ונאנחתי מלטפת את גבו של הארי
"אמרתי לך משהו על הפיגמות שלך לא?" שאל. כן דיימון חזר לעצמו
YOU ARE READING
Mr.ABISROR & Mrs.LEVI♡
ChickLit#מקום 1 בקטגוריית ״נוער״- //01.06.2021// #5 place In criminal- //01.06.2021// #2 place In Random - //01.06.2021// #1 place In BadBoy - //01.06.2021// "אני אוהב אותך"הוא אמר וגיחכתי בזלזול "אל תגיד מילים שאתה לא מבין את המשמעות שלהן" עניתי "פעם לא י...
