פרק 4

246 23 3
                                    

<שבוע לאחר המסיבה>

היא כל כך יפה כשהיא ישנה ג'ין חשב לעצמו בעודו מסתכל על שי-יון שנרדמה בזרועותיו היה קשה לו להאמין שרק לפני שבוע הם רבו למרות שהם תמיד רבים ואז גם תמיד משלימים ג'ין טוען שהוא פשוט לא יכול לכעוס עליה וג׳ונגקוק טוען שהוא סתם טיפש, ג'ין ליטף את ראשה של שי-יון במטרה להעיר אותה שי-יון הסתכלה למעלה פקחה עיניים כאילו בפעם הראשונה ושאלה בקול קטן ״מה״ ג'ין חייך ״אני צריך ללכת לאימון״ הוא אמר לה מנסה לחקות את הקול שלה שי-יון לא אהבה כשהוא עשה את זה אבל זה הצחיק אותה, היא קמה ממנו ונתנה לו לעבור ג'ין קם מהמיטה נתן לה נשיקה מהירה קטנה על המצח ויצא מהדירה.

״ג'ין״ טאהיונג קרא לו כבר מתוך החדר כושר וסימן לו לבוא ג'ין הגיע אל חברו שעמד ליד המשקולות וטאהיונג התחיל לדבר ״אתה לא תאמין מה קרה לי היום״ הוא אמר בהתלהבות אבל ג'ין לא הצליח להתרכז הוא מצא את עצמו בוהה בנאמג׳ון שעמד לא כל כך רחוק מהם כל מה שהוא הצליח לחשוב עליו היה הנשיקה הקטנה שלהם לפני שבוע שאותה הוא לא הצליח להוציא מהראש ״ג׳ין ג'ין!״ קולו של טאהיונג קרא ״ג'ין אתה מקשיב בכלל?!״ טאהיונג אמר בכעס ״מממ כן אני מקשיב״ ג'ין אמר מובך טאהיונג גלגל עיניים ואמר ״אני אספר לך במועד אחר שבו לא פשוט תבהה בקירות״ ג'ין חייך חיוך נבוך וחזר להתאמן.
בסוף האימון שטאהיונג סימן לג׳ין לבוא איתו למלתחות ג'ין לא היה מסוגל יותר והוא טען שהוא ממהר לשי-יון כל השבוע להתקלח שם הרגיש לו מוזר ולא נוח הוא לא מסוגל, הוא רץ
לעבר הכניסה וחיפש אותו עם העיניים ״נאמג׳ון״ הוא אמר בקול שקט מקווה שהוא ישמע, נאמג׳ון הסתובב לאחור והסתכל על ג'ין הוא שמע שקוראים לו אבל ג'ין היה היחיד שעמד שם ״אני?״ נאמג׳ון שאל עם מבט מבולבל ״כן אתה״ ג'ין אמר בקול נבוך נאמג׳ון הלך לעבר ג'ין ״מה רצית?״ הוא שאל בתהייה ״ממ אה אני יודע שאתה גר ממש קרוב לכאן ושאתה לא מתקלח במלתחות..״ ג'ין עצר לשנייה לחייו האדימו ״ו.. ו.. רציתי לבקש ממך נו אה טובה״ הוא עצר שוב הלב שלו דפק במהירות הוא לא הבין למה כל כך קשה לו לדבר ״אני יכול בבקשה להתקלח אצלך״ ג'ין פשוט הוציא את מה שהוא ביקש מהפה השפיל ראש ״כן בטח״ נאמג׳ון השיב מיד והתחיל ללכת לכיוון ביתו ״תודה״ ג'ין אמר מנסה להדביק את קצב ההליכה של נאמג׳ון ״למה את לא מתקלח עם כולם?״ נאמג׳ון שאל, ג'ין שלא היה מוכן לשאלה מהסוג הזה חיכה כמה שניות וניסה להשיב ״אני לא יודע להסביר את זה אני פשוט לא מסוגל״ הוא אמר מבולבל ״למה אתה לא מתקלח עם כולם?״ ג'ין שאל ואפילו קצת תקף ״אני גר ממש קרוב ואני אוהב פרטיות״ נאמג׳ון ענה בקלילות ואדישות כשהם הגיעו לפתח הדלת נאמג׳ון הוציא מתיקו מפתח כחול וסובב אותו במנעול הוא פתח את הדלת שהובילה לדירה מסודרת ״תיכנס״ הורה לו נאמג׳ון ״אני אביא לך מגבת״ הוא אמר והשאיר את ג'ין לבד בסלון כשהוא חזר נאמג׳ון הודיע שהוא מתקלח ראשון ואם זה בסדר שג׳ין יחכה בינתיים וג׳ין הנהן להסכמה נאמג׳ון אמר לו לשבת באחת הכורסאות שהייתה בסלון והביא לו את השלט לטלוויזיה, כשנאמג׳ון יצא מהמקלחת ג'ין אפילו לא הצליח להסתכל עליו ונכנס אל המקלחת, בתוך המקלחת עמד סל כביסה שתפס את עינו של ג'ין ושם הוא ראה את התחתונים שלו ג'ין לא הבין מתי הוא הספיק או למה זה כזה מחרמן אותו אבל הוא מהר מאוד מצא את עצמו מחזיק בהם ומסניף את הריח שלהם הריח של נאמג׳ון כשהוא הבין מה קורה הוא ישר עזב את התחתונים  החזיר אותם לסל הכביסה הזדעזע ממעשיו ונכנס להתקלח, כשג׳ין יצא נאמג׳ון חיכה לו עם שתי כוסות קפה והציע לו לשבת איתו ג'ין קיבל את ההזמנה בנימוס והתיישב מולו ״למה אתה כל כך נחמד אליי?״ ג'ין שאל מרכין ראש ״למה לא?״ נאמג׳ון שאל בגיחוך ״כי אני תמיד הייתי רע אליך״ ג'ין אמר בולע רוק מרגיש בושה ״אמרתי לך כבר הירידות הקטנות שלך לא מציקות לי חוץ מזה אני תמיד שמח לעזור״ ״אני מצטער״ ג'ין הוסיף והסתכל בעיניים של נאמג׳ון, נאמג׳ון חייך חיוך שחשף את הגומות שלו ״הכל בסדר״ הוא אמר ״אתה לא סיפרת לאף אחד נכון?״ ג'ין שאל מודאג מקווה שנאמג׳ון יבין על מה הוא דיבר ״אתה מדבר על הנשיקה הקטנה שנתת לי?״ נאמג׳ון שאל וגיחך ״כן״ ג'ין השיב לו ״לא סיפרתי לאף אחד״ נאמג׳ון ענה לשאלתו ״אני מצטער על מה שקרה באותו הלילה״ ג'ין אמר שוב משפיל את מבטו ״על מה אתה מצטער על הדברים שאמרת או על זה שנישקת אותי?״ נאמג׳ון שאל וחייך אל עבר ג'ין ״שניהם בעיקר הדברים שאמרתי״ ג'ין השיב ״אמרתי לך כבר הכל בסדר״ נאמג׳ון חזר על דבריו ״אני לא גיי״ ג'ין זרק הערה אל החדר שהדהדה באוזניו נאמג׳ון הסתכל עליו ״למה שאני אחשוב שאתה גיי? ויותר חשוב מזה למה שיהיה לי אכפת?״ הוא שאל את ג'ין מבולבל ״כי נישקתי אותך ואתה גבר ו.. ו..״ נאמג׳ון קטע אותו ״אתה היית שיכור זאת בקושי הייתה נשיקה זה היה לפחות מכמה שניות״ נאמג׳ון גיחך כשג׳ין קם ללכת נאמג׳ון נגע בכתפו ועצר אותו ״אם אתה אי פעם צריך משהו אני כאן״ הוא אמר בקול מנחם ״תודה״ ג'ין אמר בקול קטן וחיבק את נאמג׳ון, ג'ין לא זכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהוא הביע איזשהי חיבה אליו אבל זה נראה לו פתאום כל כך נכון, הוא יצא מהדלת והלך לכיוון הבית שלו.
ג'ין יצא מהדירה והתחיל ללכת ומשום מה זה הרגיש לו לא נכון הוא הסתובב וחזר לכיוון הבית של נאמג׳ון, הוא עמד מול הדלת בערך עשר דקות מבלי לעשות דבר ולבסוף דפק נאמג׳ון אשר פתח את הדלת לא ציפה למה שקרה ג'ין פשוט נכנס חיבק אותו ודמעות התחילו לזלוג מעינו ״אני אני לא יודע מה קורה איתי״ ג'ין ניסה להסביר מבעד לדמעות החיבוק היה חם ומנחם, נאמג׳ון ניסה להרגיע את ג'ין הוא השיב את ג'ין על הספה יחד איתו וג׳ין המשיך לחבק אותו כל הזמן הוא לא הבין מה קורה הוא ליטף את ראשו של ג'ין ולבסוף שאל ״מה קרה?״ ג'ין ניסה להשיב לו ״אני אני״ אבל הוא לא הצליח לדבר ״הכל בסדר ג'ין תיקח את הזמן שלך״ נאמג׳ון אמר וחיבק אותו חזרה, לא הרבה אנשים זכו למחזה של ג'ין בוכה הוא שונא לבכות ליד אנשים אפילו ליד שי-יון הוא אף פעם לא בכה, בערך רבע שעה עברה ונאמג׳ון ניסה לשאול שוב ״מה קרה ג'ין?״ ג'ין התנתק מנאמג׳ון ניגב את הדמעות בעזרת האגרופים שלו ״אני לא יודע מה קורה איתי״ הוא אמר מנסה לעצור את הדמעות נאמג׳ון הושיט את ידו לנגב את הדמעות של ג'ין היד שלו הייתה חמה ומלטפת ״אני אצטרך טיפה יותר מידע מזה״ נאמג׳ון אמר לג׳ין וחייך אליו ״אני לא גיי״ הוא אמר,נאמג׳ון לא ממש הצליח להבין למה ג'ין אומר את זה כל הזמן הרי זה ידוע ״ג'ין אתה נמשך לבנים?״ נאמג׳ון שאל אותו וגיחך ג'ין הסתכל בעינו הנוצצות והגדולות של נאמג׳ון ״אני לא גיי!״ הוא ניסה להגיד שוב ודמעות מתחילות לרדת עוד הפעם ללא הפסק, נאמג׳ון התקרב אליו וחיבק אותו ראשו של ג'ין היה מונח על החזה של נאמג׳ון הוא ניסה לנחם אותו ״ג'ין אתה לא חייב להמשך רק לבנות או רק לבנים״ נאמג׳ון ניסה להסביר לו אבל ג'ין לא הגיב הוא לא ידע מה להגיב ״יש אנשים שנמשכים גם לבנים וגם לבנות״ נאמג׳ון הוסיף ״ביסקסואל אני יודע״ ג'ין אמר בקול שקט ״אני לא גיי״ הוא חזר על זה שוב ״למה אתה כל כך פוחד להמשך לבנים?״ נאמג׳ון שאל את ג'ין וג׳ין לא ידע לענות על השאלה, ג'ין נשכב על היריכיים של נאמג׳ון ונאמג׳ון ליטף את השיער שלו שהיה רך ונעים  וניגב לו דמעות מהפנים ״הכל בסדר ג'ין הכל יהיה בסדר״ נאמג׳ון אמר ״למה אתה כל כך נחמד אליי?!״ ג'ין ניסה לצעוק עליו ״למה אתה מתכוון״ נאמג׳ון שאל מופתע מהשאלה שחזרה על עצמה ״תשנא אותי אתה אמור לשנוא אותי״ ג'ין ניסה להסביר את עצמו ״אני לא שונא אף אחד בטח שלא אותך ואני שמח לעזור לך״ נאמג׳ון אמר בקול רגוע ומנחם, ג'ין הרגיש רע הוא לא היה מסוגל להוציא מילה מהפה הוא רצה שנאמג׳ון ישנא אותו הוא רצה שהוא יצעק עליו ושיסרב לעזור לו הוא לא הרגיש שמגיע לו יחס כזה. לאחר עשר דקות ג'ין נרדם ונאמג׳ון שהיה צריך לצאת לעבודה הרים אותו והניח אותו במיטה שלו נתן לו נשיקה קטנה על המצח והשאיר לו פתק בסלון.

_______________________________

אז היי כן וזה מקווה שתהנו מהפרק👈🏻👉🏻❤️
אם יש טעויות תגידו לי
תודה מראש לכולם❤️
וואי אנשים באמת יקראו/קוראים את זה מוזר ולא נראלי אבל בסדר🤠❤️👈🏻👉🏻

לבחור צד//namjin Where stories live. Discover now