פרק 19

189 17 22
                                    

נקודת מבט יונגי

הרעש הזה,

הרעש הצורם הזה

הרעש של השקט והמחשבות המתנגנות בראשי

הרעש המחריד של תחושת הבדידות

הרעש שמכאיב לי באוזניי

הכאב שבא ביחד עם הרעש

הלב שלי פועם, הריאות שלי מתפקדות אני יכול להרגיש את גופי, הגוף הגשמי שלי נמצא כאן

שכוב על המיטה

המחשבות כאילו לא קיימות תחושת השקט צורמת באוזניי

גופי שכוב על המיטה וליבי פועם בעוד נפשי כמעט מרחפת

הנפש שרוצה את החופש

להשתחרר,

לחיות,

להרגיש,

לא לפחד,

להתבטא,

לא לסבול,

לחיות

ואז השעון המעורר צלצל ורעש השקט הנורא כבר לא נשמע מהדהד בתוך ראשי

התעוררתי לעוד בוקר רגיל ושגרתי

התיישבתי על מיטתי שאפתי אוויר פנימה ועצמתי את עיניי

נושף בעדינות את על האוויר מהריאות שלי

קמתי ממיטתי והתקדמתי מעט אל הארון הצצתי במראה, דמות חיוורת בעלת שיער שחור מבולגן שפתיים אדמדמות בגוון שני אף כפתור עדין עיניים עייפות שחורות הלבושה במכנס רחב שחור ובחולצה מרושלת שכמעט זהה בצבעה הסתכלה אליי בחזרה

אולי הדמות שבמראה אינה מרגישה את הכאב?

פתחתי את המגירה הראשונה והוצאתי ממנה את מכנס הג׳ינס הראשון שידיי הצליחו להחזיק

לאחר מכן פתחתי את המגירה שמתחתיה והוצאתי את החולצה הראשונה שידיי הצליחו להחזיק

לאחר מכן פתחתי את המגירה שמתחתיה והוצאתי את זוג הגרביים הראשון שידיי הצליחו להחזיק

לאחר מכן פתחתי את המגירה שמתחתיה והוצאתי את זוג התחתונים הראשון שידיי הצליחו להחזיק

ג׳ינס קרעים שחור זוג גרביים לבנות בוקסר אדום וחולצה לבנה פשוטה

נעלתי את הנעליים השחורות שלי וקשרתי במהירות וברישול את השרוכים

לבחור צד//namjin Where stories live. Discover now