Larry stylinson - since 2010:)

פרק 3:

בוקר שלמחרת אמא שוב לקחה אותי באוטו כי נשארתי אצל הארי עד מאוחר ולא הצלחתי לקום מוקדם , קמתי ישר לוילה החדשה .
שלחתי הודעה לכל הבנים הודעות בוקר טוב לראות אם הם התעוררו וכמובן זאין לא התעורר כמו תמיד ואיחר , למזלי הצלחתי לעצור את סיימוו ולעקב אותו לפני שזאין נכנס בדלת כמובן שסיימון עלה עלינו ואיים להעיף את זאין מהלהקה אם הוא יאחר שוב.
הייתה לנו פגישה על מי ישן איפה , איזה שיר נשיר ובעצם כל הדברים הטכניים.
אני והארי לא הקשבנו לאף מילה שיצאה לו מהפה ופשוט עשינו פרצופים אחד לשני עד שנייל שם לב , עצר הכל ואמר
״אז אני רואה שיש לנו כבר זוג אחד בלהקה.״
אני והארי הסתכלנו על נייל במבט של אנחנו לא מבינים מה אתה רוצה.
למרות שגם אני וגם הוא ידענו למה הוא התכוון.
סיימון לא חסך במילים ופתח את הפה ברוע
״שיהיה לכם ברור , הארי ולואי אם אתם תחליטו להיות ביחד אני מצטער אבל זה לא יעבור בשתיקה , אתם צריכים להסתיר את זה .
איך אתם חושבים שבידיוק יאהבו אותכם אם תהיו הומואים?
זה ממש אבל ממש יוריד והרייטינג שלכם ירד.״
באותו רגע אני והארי הפסקנו להתסכל אחד לשני ואמרנו לסיימון שאין בינינו שום דבר וגם לא יהיה , שאנחנו סטרייטים ושהוא לא צריך לדאוג למרות שבפנים זה אכל אותי שלא מקבלים אותנו , אני בן אדם רגיל ומכריחים אותי לאהוב משהו שאני לא אוהב.
חשבתי שיהיה לי כיף בלהקה אבל זה רק יורד מיום ליום.
אחריי השיחה שלנו החלטנו שאני אשן למטה בצד שמאל , והארי ישן מעליי במיטת קומותיים.
ליאם למטה בצד ימין וזאין מעליו במיטת קומותיים ורק נייל קיבל מיטה גדולה לבד.
כולנו רצינו להיות כמו נייל ולקבל מיטה לבד , אבל אני קיבלתי להיות ליד הארי אז די לא רציתי כלום חוץ מזה.
התקשרתי לאמא וסיפרתי לה מה שקרה והיא ניסתה לתמוך בי למרות ששמעו שבאמת קשה לה שלא מקבלים את הבן שלה , ניסיתי להרגיע אותה ואמרתי לה שאף אחד באמת לא יודע מה אני והארי מרגישים אחד כלפי השני והיא אמרה לי לספר רק לבנים , למרות שעדיין לא דיברתי על זה עם הארי אפילו.
הגיע הלילה בערך 23:00 ואני והארי התנהגנו כמו שתי רוחות ולא התייחסנו אחד לשני , היה לנו קשה לדבר על מה שקרה עד ששמעתי את הארי נאנח , כולם כבר נרדמו אז דיברתי בלחש ושאלתי אותו
״אתה לא נרדם?׳׳
״לא קשה לי לחשוב על מה שקרה , אני לא רוצה להגיד בקול כי אנחנו פה אבל הבנת אותי נכון?
״כן כן ברור שהבנתי אותך זה מטריד גם אותי כל היום אבל מה אתה אומר באלך לצאת החוצה לדשא לדבר?״
״ברור בוא רק אשאיר פתק לבנים שהלכנו החוצה שלא ידאגו אם הם יתעוררו.״
״בסדר אחכה לך בחוץ.״ אמרתי לו וחייכתי חיוך ענק.
אחריי כמה דקות הוא הגיע עם שתייה ומשחקי קופסא , נשמע קיטשי אבל מזל שהוא הביא כי היה משעמם.
אחריי ששיחקנו קצת משחקי קופסא שאלתי אותו מה קרה ולמה הוא לא נרדם , הוא ניסה כמה שפחות לדבר כי היא היה לו קשה אבל הוא הצליח בסופו של דבר
״מה נו אז מה קרה , למה הפרצוף שלך כל כך מבואס?״
״אל תשחק אותה כאילו אתה לא יודע מה קרה , בכל זאת לא כל יום אני מתאהב במישהו ומוציא את כל הלב שלי בשבילו , די התאכזבתי מהתשובה שלנו , היינו צריכים להילחם בו הוא לא צריך להחליט עלינו.״
״מתאהב? באמת התאהבת בי?״
״אם אני אגיד שכן אתה תתמוך בי ותשתוק?״ הוא אמר וצחק.
״אני תמיד אתמוך בך אבל אשתוק לא בטוח , אני חפרן יותר מכל בנאדם שתכיר.״ אמרתי והתחלתי לצחוק איתו.
לא עבר כמה דקות והבנו ביחד שאנחנו צריכים לשמור על הזוגיות הזאת בסוד , גם אם יצמידו לנו זוגיות מפורבקת , וגם אם יגידו לנו שזה יוריד ללהקה מעריצים.
העלנו סיטואציה של מה יקרה אם יגידו לנו לעזוב את הלהקה , כי היא התחילה ממש לתפוס תאוצה , יש לנו מעריצים, עמודי מעריצים ואפילו לא הוצאנו שיר אחד .
אני מקווה שיניחו לי ולהארי ויתנו לנו להיות מי שאנחנו , כי אנחנו לא שונים מזוגיות אחרת .
החלטנו שאם יבקשו מאיתנו לעזוב את הלהקה אנחנו ״ניפרד״ ונישאר בלהקה , כמובן שפחות ניפגש אבל אנחנו עדיין אוהבים אחד את השני אין סיבה שנפסיק באמת לאהוב .
סידרתי את המשחק קופסא והארי הסתכל עליי , הרמתי את הראש והסתכלתי לו בעיינים בערך כמה דקות עם שתיקה מביכה והוא התחיל להסמיק , משום מקום הוא פשוט בא ונישק אותי.
קפצתי עליו בחיבוק ואמרתי לו שאני אוהב אותו.
הוא פשוט שתק וקם , ״בוא הולכים להסתובב , הדשא הזה מצ...״
ותנחשו מה עצר אותו , האבטחה של הוילה ראו שהסתובבנו בדשא אז הם אמרו לנו לחזור לבתים , הגענו לחדר ולא עבר 5 דקות וסיימון התקשר והעיר את כולם , לא חסך במילים והתחיל לצעוק ״זה פעם אחרונה שאני שומע שאתם מסתובבים בחוץ! אני צריך לקבל שיחת טלפון שהקבוצה שלי בחוץ במקום לישון? יש לכם חזרות מחר.״
ניתקנו לו והתחלנו לצחוק , הבנים לא הבינו מי הסתובב אבל אני חושב שהעיינים המאוהבות שלי הסגירו אותנו קצת..
״אז מה? אתה ולואי? דווקא מתאימים.״ ליאם אמר ופנה להארי.
אני והארי היינו נבוכים , אמרנו להם שאנחנו צריכים לספר להם משהו ואני התחלתי.
״אני ממש מקווה שתקבלו את זה , אני והארי התחלנו קשר זוגי ואנחנו מקווים שזה ימשיך , אני ממש מקווה גם שלא תספרו לסיימון שום דבר כי כולנו יודעים מה הוא יכול לעשות.״
כולם שמחו בשבילנו והכריזו על מלחמת כריות עד ששמענו דפיקות בדלת והעמדנו פנים שנרדמנו , למרות שבטעות באמת נרדמנו.

בפרק הזה השנה היא 2010 , מהחלק הבא השנה תהפוך ל2012 והיא תהיה מעניינת יותר , אשמח שתצביעו ותכתבו ביקורת:)🌸