חברים לחיים

פרק 7: אורח מפתיע וחביב.

עברו כמעת חודשיים ומצבם של BTS לא השתפר. יונגי, שעשה מדיטציה כל הזמן היה יותר בסדר מכל השאר. אבל גם הוא חש בשינוי הדרסטי שהוא עובר. הקולות התחילו להיות יותר ברורים, יותר קוליים והתפרשו למרחק גדול יותר. הוא ניסה שלא לקראו את מחשבותיהם של חבריו אך זה היה קשה. ג'ימין, שלמרות שעבודתו חזרה אליו והוא למד איך להתעלם ממה שהוא ראה, אתחיל לראות יותר מסתם דמויות מטושטשות שהולכות פה ושם, הוא אתחיל לראות את הדמויות האלו גם על אנשים. זה כלל את חבריו, הוא יכל לדעת מה השני מרגיש רק על ידי המרא של הדמויות המשונות עליו. וי אתחיל להיות צמא כל הזמן והרגיש שאם הוא לא יכנס למקום רטוב לפחות שלוש פעמים ביום הוא יתייבש. ג'אנגוק אפסיק לזהות מתי הוא משתמש בכוח שלו, זה עשה בעיות כי האנשים שקיבלו קעקוע היו מקבלים טיפול יותר אגרסיבי. בתגובה לכך ג'אנגוק אתחיל להיות יותר זהיר עם כל דבר. חיות רבות שמו לב לכך שאוסוק מסוגל להבין אותם והתחילו להידבק אליו. קרו יותר מידי פעמים שחיות נכנסו לסטודיו הריקוד של אוסוק והפריעו לו בעבודתו. החיה הכי גרועה שנכנסה הייתה נחש. אוסוק לא יכל לדבר עם הנחש בגלל שהוא היה חרש אבל נירא שהוא פשוט נמשח אליו ואוסוק ממש שנא נחשים. לנאמג'ון התברר שהוא באמת יכול להזיז דברים על ידי כוח המחשבה. זה אפחיד אותו כי אם הוא לא היה זהיר מספיק דברים היו זזים. זה גרם לרבים לחשוב שהמשרד שלו רדוף רוחות. ג'ין שלא היה מסוגל לחוש בטמפרטורות ועד עכשיו פשוט היה קר, התחיל לשנות את טמפרטורת הגוף שלו לרמות קיצוניות. הוא פעם אחת כל כך כאס שהאוכל לא היה חם מספיק והצלחת שהוא אחזיק עלתה באש. כמובן שהאוכל לא היה חם בגלל שג'ין לא יכל להרגיש את הטמפרטורה. אבל הדברים יצאו מכלל שליטה לחלוטין ובהיכוות כך החבורה החליטו לצאת מהעבודה מוקדם יותר ולהיפגש בשעה 5 בערב בדיוק בבית.

וי היה הראשון שחזר לבית. הוא אגיע לשם רבע שעה לפני הזמן ולהפתעתו היה מישהו בבית. אדם שמנמן וחביב למראה עמד בסלון וחייך אל וי. "מי..." האדם הושיט לוי את ידו ללחיצה. "מר קים טאהיונג אני מאמין?" שאל זה בחביבות. וי לא לחץ את ידו של האדם. "מי אתה?" שאל וי בחשדנות וחיפש אחר כל דבר שיכול להיות טוב בתור כלי נשק למקרה הצורך. האדם החביב אושיט לוי בקבוק יין. "זה יכול להיות כלי נשק טוב" אמר זה בחיוך. וי לקח את הבקבוק בבלבול. "איך ידעת?" שאל וי בהפתעה. "אני ואתה די שונים אבל גם לא כל כך שונים" צחק זה. "אני מתנצל שלא הצגתי את עצמי." אוסיף זה מיד. "אני סאג'ין, אתה יכול לקראו לי באנג פי די" וי היה מבולבל. "לך תתקלח. אני לא רוצה שתתייבש" אמר זה לאחר דקה של שקט מביך. "איך אתה יודע?" "אני אסביר לך ולחבריך כאשר כולכם תהיו כאן" אמר זה וזירז את וי למקלחת.

 אוקי. אני מקווה שנהניתם, למי שקרא, חח. אני אנסה להמשיך לכתוב היום ואם לא אז מחר. אבל בגלל שיש לי כל כך הרבה עבודה אני לא יכולה להבטיח. תודה למי שקרא ונתראה בפרק הבא.