את שלי

𝐂𝐡𝐚𝐩𝐭𝐞𝐫 𝐭𝐡𝐢𝐫𝐭𝐲 𝐬𝐢𝐱 🖤

״מה הוא עושה לי בבית ?!״ צעקתי לטלפון.
הסתובבתי ברחובות שאני לא מזהה , רק רוצה לברוח מהמלון המסריח שאני שוהה בו.
הוא עשה לי בחילה.
״לא יודע ג׳ייק הוא לא מוכן ללכת״ דניאל התנצל.
״קחו אותו בכח אם צריך. אמרתי לו שהוא לא רצוי בבית שלי״ ניתקתי את הטלפון.
שלוש שנים אני לא מדבר עם אח שלי. כשדוד שלי נפטר והוריש לי את כל החברות שלו ולא לו הוא התחרפן, בהתחלה ניסיתי להרגיע אותו והצעתי לו חלק מהמניות של החברה אבל אותו עניין הכבוד.. וזה שהוא לא קיבל כלום היה החלק החשוב בעיניו.
היום הזה לא היה מוצלח ממילא, עכשיו גם סטיבן על הראש שלי.
״אני בסדר אמא, אני בדרך הביתה״ קול דק נשמע מקצה הרחוב.
זו הייתה בחורה, היה לה שיער חום וגולש, ופני מלאך. היה חושך אז לא הצלחתי לזהות את צבע עיניה.. אבל ידעתי שהן יפהיפיות.
״לא אל תאספי אותי, אני מסתדרת.״ היא דיברה אל הטלפון.
אני לא יודע למה, אבל לא הצלחתי להסיר את מבטי ממנה.
שכבר הייתה קרובה נחבאתי מאחורי מכונית כדי שלא תראה אותי ותלחץ מהאיש הזר שעומד ומסתכל עליה.
היא ניתקה את השיחה והכניסה את המכשיר לכיס המכנס שלה.
המשכתי ללכת אחריה , נסתר מאחורי המכוניות.
משהו בה היפנט אותי.
בחיים לא התאהבתי, היו לי סטוצים בכמויות וסתם בחורות שהבאתי הביתה, אבל אף פעם לא הרגשתי שאני אוהב מישהי.
ודווקא הבחורה הזאת משכה אותי אחרייה, אפילו מבלי להחליף איתה מילה.
״היי יפה״ בחור גבוה ניגש אליה. ברור שאני לא היחיד ששם עליה עין, היא מושלמת.
היא החזירה היי קצר והתקדמה, היה ברור שהיא לא מכירה אותו ורוצה שיילך.
״וואו לאיפה את ממהרת בובה?״ הוא אחז במפרק כף ידה ואני קפצתי ממקומי.
כבר התחלתי להתקדם אליהם כדי לעזור לה אבל לפני שהספקתי להתקרב היא סטרה ללחיו בחוזקה והוא מההלם שמט את ידו.
גם אני הייתי בשוק מהאומץ של הבחורה העדינה הזאת ונעצרתי לפני שהספיקה לראות אותי.
היא נראתה סוערת מעט אבל התאפסה והמשיכה מבלי שהאיש יציק לה יותר.
צחקתי לעצמי.
התקדמתי מהר אחריה עד שהגענו לרחוב שקט והיא נכנסה לאחד הבתים.
צילמתי את הבית וחייגתי למייק, האיש שלי כאן, ״אני שולח לך תמונה של בית , אני צריך שתברר לי כל מה שאתה יכול על הבחורה שגרה כאן״ הוריתי.
״ כן בוס״ הוא ענה בחיוב וניתקתי את השיחה.
חזרתי מהר למקום שבו היא ניתקלה בבחור המטומטם הזה ומצאתי אותו מפלרטט עם בחורה אחרת.
״בן של זונה״ סיננתי והתקדמתי אליו.
״היי אתה!״ צעקתי והוא סובב את ראשו אליי. באותו רגע נתתי לו אגרוף בפרצוף שהפיל אותו על הרצפה.
״מה נדפק?!״ הוא צעק וניסה לבעוט בי , אבל תפסתי לו את הרגל והורדתי אותו לרצפה.
״זה על איך שהתנהגת אל הבחורה מקודם״ אמרתי באדישות.
בעטתי לו בצלעות והותרתי אותו שם מתקפל מכאבים.
//
לא נרדמתי כל הלילה מהמחשבות על הבחורה המסתורית.
לפנות בוקר יצאתי לריצה ועברתי ״במקרה״ ליד ביתה, מתפלל שאולי אראה אותה יוצאת לעבודה .
נעצרתי מאחוריי עץ שעמד מול ביתה וחיכיתי.
צלצול הקפיץ אותי.
״מצאת משהו?״ שאלתי את מייק.
״מצאתי כמה דברים מאוד בסיסיים עליה, זה היה קשה במקרה שלה״
״דבר״ הוריתי לו וחזרתי להעמיק בדלת שנראה שמתחילה להיפתח .
״ברוק פורמן, בת 17, תלמידת שנה אחרונה בתיכון, אח אחד, מקו...-״
״רגע רגע״ קטעתי אותו, ״בת 17?!״ מה אני אעשה עם מישהי בת 17? זה לא חוקי בכלל!
דלת הבית נפתחה ואני ניתקתי למייק בכדי לראות מי יוצא.
זאת הייתה היא, ברוק.
היא יצאה עם תיק בית ספר על גבה וירדה במדרגות ביתה במהירות.
לא ידעתי איך להגיב.
ללכת אחריה? לחזור למלון?
אני לא מאמין שהיא כל כך צעירה! צעירה ויפה , ואמיצה, והדבר היחיד שאני רוצה זה לנשק אותה.
פאק.
לא באמת הייתה שאלה והלכתי אחריה .
מכונית עצרה לידה וברוק נכנסה לשבת ליד הבחור שהיה במושב הנהג.
לא חשבתי שאני אוכל להיות קנאי כלפי מישהי שאני בכלל לא מכיר. אבל כן הרגשתי שאני מכיר אותה.
כוסעמק אסור לי, אני בן 25, זה לא מתאים לי.
המכונית נסעה ואני למרות הקנאה חזרתי בריצה למלון.
אני צריך לשכוח ממנה.
אני חייב.

~ שבועיים אחרי~
אני מתחרפן.
היא לא יוצאת לי מהראש.
אני לא מרוכז יותר בעבודה או בכל דבר שאני עושה כי אני רק חושב עליה, על הרגעים הבודדים שראיתי אותה.
עשיתי עליה גוגל ומצאתי כמה תמונות, בכמה מהן היה נראה שהיא מחזיקה תעודות הצטיינות בכל מיני נושאים.
אז היא גם חכמה.
מה היא עושה לי אני לא יכול!
אני רוצה אותה, אני צריך אותה.
חייגתי שוב למייק, ״תחקור עמוק יותר על ברוק, אני רוצה לדעת הכל! מה היא אוהבת לאכול, מה הצבע האהוב עליה, תמצא לי הכל עליה ואל תחסיר כלום״
״עשיתי את זה כבר בוס, התחקיר אמור להגיע אלייך ״ הוא מלמל.
אין תמיד אפשר לסמוך עליו.
״תודה לך מייק, תשלח אנשים שיהיו בסביבה שלה בבקשה, תעדכנו על כל תזוזה שלה״ ניתקתי את השיחה.
לא עברו כמה דקות ושומר ניגש אליי עם תיקיית מסמכים שהגיעו עכשיו.
״תודה״ לקחתי את התיקייה ונכנסתי למשרד שלי.
הרכבתי את משקפיי והתחלתי לקרוא, לא מפספס אף מילה.
חלק מהדברים היו ברורים ומחלקם הסקתי את המסקנות שלי.
לאחר חשיבה הבנתי שמערכת יחסים רגילה לא תהיה לנו בטוח.
אני בוודאות צריך אותה, ואני בטוח שהיא תאהב אותי , נועדנו אחד לשנייה.
אבל , אני קנאי לגביה. אני לא יודע איך אני אוכל להתמודד עם פרידה ממנה בכל פעם, וגם אני לא יכול לעזוב את ביתי בשבילה.
ביליתי את שאר הלילה במחשבה מה לעשות. ובסוף החלטתי, אני אביא אותה אליי. היא תלמד לחיות עם זה . אנחנו נפשות תואמות אני יודע. זה לא משנה מה ההפרש גילאים או זה שאנחנו גרים במרחק טיסה.
אני צריך אותה כאן.
כאן איתי לתמיד.

טוב לא הייתה שאלה בכלל זה היה ברור שתעברו את ה50 תגובות.
זה פרק קצר, יש לו המשך לא לדאוג... שוב אני אגיד שקשה לי לכתוב מנקודת המבט של ג׳ייק אז אשמח להערות/ הארות...
ובכלליייי , הייתה תקופה שמלא מכן שלחו לי הודעות בפרטי ודיברנו וזה ופוף נגמר. אז הכי מוזמנות לשלוח הודעות, לדבר ככה סתם.. יש משהו כיף באנונימיות😅
אזזז מקווה לעלות פרק נוסף השבוע, יש עומס בחופש הזה אז אני ממש אשתדל למצוא זמן 🥺
לאב יו מתוקות🥰