סיבבתי את מבטי אל החלון, כשהרופא מסביר לניק איזה כדורים אני צריכה לקחת ומתי, מתי להחליף תחבושות ועוד כמה דברים שלא הקשבתי להם. לאחר כמה דקות הרופא יצא.

הורדתי את השמיכה מעליי וניק הושיט את ידו עוזר לי לקום. ״אתה יכול להביא לי את הבגדים שעל הכסא שם?״ ביקשתי מניק מצביעה על הבגדים שאמילי הביאה לי אתמול בלילה, והוא הושיט את ידו אל עבר הבגדים, לא משחרר את ידו השנייה ממני.

הסתכלתי עליו מובכת והוא הסתכל עליי במבט שואל

״תסתובב״ אמרתי מסמיקה והוא רק גיחך. הוא תפס בקצות שמלת בית החולים והרים אותה מעליי בזהירות, ואני? אני רק הובכתי. לא רציתי שיראה את גופי המזעזע.

״דיי ניק, בבקשה״ אמרתי כשמבטו ננעץ בגופי.

הוא השכיב אותי על המיטה בעדינות ועלה מעליי, נושק לכל פצע שהיה על גופי, לכל שטף דם ״את כל כך יפה״ מלמל לא מפסיק לנשק את גופי ברכות שלא אופיינית לו.

לא נרתעתי, לא פחדתי, להפך, הרגשתי הכי בטוחה בעולם איתו. איך הוא מצליח לעשות את זה?

הוא כיסה את כל גופי בנשיקות כששפתיו החמימות מעבירות בי צמרמורות מהסוג הטוב ביותר, הרגשתי בטוחה איתו.

הוא נשק לגופי נשיקות מרגיעות, נשיקות שמשכיחות ממני את כל הצרות ואת האימה.

אלה לא היו נשיקות של תשוקה מינית, אלה היו נשיקות של אהבה. אהבה מהצד שלו, שבפעם הראשונה בזמן שאנחנו ביחד, הייתי בטוחה בה.

הוא עלה אל צווארי ממשיך לשפתיי ונושק להם ברכות ״אני אוהב אותך, יש לך את הגוף הכי יפה בעולם״ אמר גורם לי לפרפרים.

״מה את עושה לי מיה?״ לחש לי וצחקקתי

״איך אתה עושה את זה?״ שאלתי

״את מה יפה?״ שאל גורם לבטני להתכווץ מהכינוי שנתן לי

״איך אתה מצליח להשפיע עליי כל כך? איך אתה גורם לי לשכוח מהעולם האמיתי?״ שאלתי

״כמו שאת מצליחה לשגע כל פיסה בגוף שלי ולגרום לי להרגיש דברים שמעולם לא הרגשתי יפה״ לחש באוזני מעביר בי זרמים.

————————

יצאנו מבית החולים כשניק סוחב אותי עליו, נזהר לא להכאיב לי. הוא הכניס אותי בזהירות למושב ליד הנהג, עשה את הסיבוב ונכנס למושב הנהג.

מוזר איך שהוא דואג לי ונזהר עליי כל כך.

״את לא עושה יותר שום דבר, כל מה שאת עושה זה להישאר במיטה כל היום זה מובן?״ שאל רציני

Need you close to me Where stories live. Discover now