צחצחתי את שיני ועשיתי את ארגוני הבוקר שלי, כרגיל.
ירדתי למטה, מיואשת מהמחשבות עליו. אני לא חושבת שזו התאהבות. זו בטח.. סתם משיכה מינית. אני בטוחה שזה לא ביג דיל.
כן בטח.
הקול הזה חזר...
ירדתי למטה וראיתי את ניק. הנה, ידעתי שזו לא התאהבות. אני לא מרגישה שום דבר עכשיו. וטוב שכך... הוא ישב על הספה הלבנה, ופרש את ידו על קצה גבה של הספה. הוא התעסק בטלפון שלו, בזמן שהטלוויזיה דולקת על משחק כדורסל.
״בוקר טוב יקירה״ שמעתי את ג׳ולי והסתובבתי, שמחה לראות אותה. ״בוקר״ אמרתי בנחמדות ובחיוך. היה לה חיוך מחשיד, כאילו ידעה משהו. היא ניקתה את האי בחיוך מחשיד, ונמנעה מקשר עין. ״אז... קרה משהו מיוחד לאחרונה?״ שאלתי מנסה להוציא את המידע ממנה.
היא עצרה לרגע והסתכלה עליי, חשבה על משהו וניענעה את ראשה כאילו התחרטה, וחזרה לניקוי המשטח. ״ג׳ולי..? אני צריכה לדעת משהו?״ שאלתי, אולי קרה משהו.
״זה כלום יקירתי״ אמרה וויתרתי
״בכל מקרה, חשבתי על משהו. את חושבת שאוכל להביא לכאן את אמילי?״ שאלתי. סיפרתי לה כבר על אמילי, היא יודעת כל פיסת מידע, חוץ מזה שהיא בהריון כמובן.
״אני חושבת שכן, אך תצטרכי לשאול אותו.״ אמרה בחיוך מצטער 'בכאילו' -שאני צריכה להתמודד איתו.
״אני צריכה לשאול אותו?״ לחשתי בדאגה, כאילו הוא ממש קרוב אלינו. היא הנהנה ״אני חוששת שכן״ אמרה כאילו זה נוראי ועצמה את עיניה.
״טוב בסדר.״ קמתי מהכסא בלית ברירה, והתהלכתי לכיוון הסלון. ״הי, אמ ניק?״ שאלתי אך הוא לא הרים את עיניו מהטלפון, אלא רק הנהן. גילגלתי את עיני
״אני אוכל להביא את אמילי?״ אמרתי בלי כוח אליו ובעצבנות. אני אפילו לא יודעת למה. הוא נאנח
״כן תודיעי לאדם, האחראי על הכניסות והיציאות.״ אמר בחוסר עניין בקולו הבס. עצמתי את עיני בייאוש
״אוקי. רק שאלה קטנה... מי זה אדם?״ אמרתי עצבנית. קיבלתי מחזור כנראה.
״הבחור ליד השער״ אמר, ולפתע שמעתי קול של בחורה, שהייתה ממש קרובה. ״את מפגרת? מן הסתם שהוא יהיה שם! קדימה עופי מפה כבר״ היא קמה ומסתבר שהיא שכבה על ניק.
ומתחתיו...
״מיה..״ ניק אמרה בהזהרה לפני שהספקתי לפתוח את פי. כאילו הוא ידע שאני מתכננת לצאת עליה. ״אדם.״ הוא הזכיר לי.
״אני הולכת״ רטנתי בעצבנות שולחת לבחורה מבט רצחני והלכתי אל הדלת. הסתכלתי עליה ובדיוק היא הסתכלה עליי בעצבנות. חייכתי אליה חיוך מתוק ויצאתי מהדלת.
הלכתי לכיוון השער, וראיתי המוןןן שומרים. הלכתי לכיוון השער וראיתי שם שני גברים. איזה מהם זה אדם לעזאזל?
לפתע נזכרתי שאני רק עם שורט בד קצר, וחולצה לבנה רגילה. פדיחות.... לא ידעתי כל כך מה לעשות... אז החלטתי לסיים עם זה כמה שיותר מהר.
היו שני גברים ליד השער. אחד בצד ימין ואחד בצד שמאל. כך גם היה מחוץ לשער. שמתי לב שיש מישהו במרכז ומחוץ לשער.. אולי זה הוא? פתאום שמעתי מישהו צועק ׳אדם׳ והבחור שעמד מחוץ לשער ובמרכזו הסתובב.
אותו בחור שצעק, הצביע עם ראשו עלי, ואדם הסתכל עליי. התקרבתי אל השער. ״איך אני יכול לעזור לך?״ שאל עם פרצוף רציני. הייתה לו אוזניה באוזן שמאל ומשקפי שמש שחורות.
״אמרתי לניק שאני רוצה להביא חברה, והוא אמר לי לפנות אליך...״ אמרתי. הוא גיחך. ״רק רגע״ אמר והסתובב. ״בוס, ה..״ התחיל לומר אך התרחק, אז לא שמעתי את שאר השיחה. לאחר כמה דקות שבהן עמדתי, לא יודעת מה לעשות עם עצמי, הוא חזר.
״מהשעה שתיים עשרה היא לא תוכל להיכנס. יש לה..״ עצר לרגע להסתכל בשעון ״שלוש שעות להגיע.״ אמר ברשמיות וחזר לעמדתו. ״אוקי.. תודה״ מלמלתי, כי הוא הלך. חזרתי לאחוזה... גילגלתי את עיני מאיך שזה נשמע, כי זה ממש ככה. ארמון, אפילו.
עליתי לחדר והתקשרתי לאמילי. ״אמ, את באה לישון פה היום.״ אמרתי לאחר שענתה. ״אוקי. שאלה קטנה מיה, איך לעזאזל אני אמורה להגיע לשם אם לאף מונית או בנאדם עם רכב מותר להגיע לשם?״ אמרה, מתעלמת מעצם העבודה שאשכרה אישרו לי.
״אה... אני אחזור אלייך.. לבינתיים תארגני תיק.״ אמרתי וניתקתי לה, לא נותנת לה לדבר. ירדתי למטה ולא היה לי כוח לסבול את ניק, אז הלכתי לאדם וסיפרתי לו על הבעיה הקטנטונת שלנו. לאחר כמה בירורים, הוא אמר שגייב יבוא לאסוף אותה, ושתהיה מוכנה בעוד חצי שעה. אני לא חושבת שהם סובלים אותי השומרים האלה.
——————————-
היושים והיושות!
סורי שזה לקח ככ הרבה זמן...
קשה לי להמשיך לכתוב את הסיפור ככה. אני חייבת עוד קוראים והצבעות. תגידו לאחרים לקרוא ותצביעו כדי שאני אדע מתי להמשיך את הסיפור. אני לא יכולה להמשיך לכתוב כשיש קצת קריאות. תפרסמו את הסיפור וכך אני אעלה פרקים יותר מהר!! גם תגיבו, אני רוצה חוות דעת.
חג שמח אהובים ואהובות!!!!!❤️❤️
YOU ARE READING
Need you close to me
Romance״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות
