Need you close to me

Part 101

דלת הבית נפתחה, קמתי מהמיטה מאחר ולא הצלחתי להירדם, השעה כבר הייתה ארבע לפנות בוקר. ירדתי למטה, קול ניפוץ נשמע וירדתי במדרגות יותר מהר, ״כסעמק״ שמעתי את ניק ממלמל, נכנסתי למטבח

״תחזרי לחדר מיה״ קולו הכועס נשמע, הוא רק עמד עם גבו הרחב כלפיי, עם בקבוק וויסקי בידו. בחנתי אותו, מזועזעת.

החולצה הלבנה שאיתה יצא הבוקר כבר לא הייתה לבנה כלל, היא הייתה אדומה, והג׳ינס השחור שלבש היה גם כן מוכתם. שריטות וחבלות היו על ידיו וצווארו, לא רציתי לדמיין איך גופו נראה מתחת לבגדיו.

״ניק..״ לחשתי כשדמעות עמדו בעיני, ״מה קרה?״ התקרבתי אליו, לבשתי חולצה שלו ומכנס טרנינג. ״את בוכה?״ הוא שאל בקרירות, הנהנתי אך הוא לא הסתכל לכיווני.

הוא לקח לגימה מבקבוק הוויסקי, ויכולתי לראות דם זולג ליד עינו השמאלית. הוא הניח את הבקבוק על השיש, מושיט את ידיו ומוריד את חולצתו הספוגה בדם, מגלה בפניי אינסוף חתכים ומכות, כמעט כל גבו היה כחול.

הושטתי את ידי הקרירה ונגעתי בגבו לאט ובעדינות, אך מיד הרחקתי את ידי כשהוא נרתע מזה. הוא מעולם לא נרתע ממגעי.

״זה כואב?״ שאלתי והוא הנהן, עדיין לא מביט בי. שלחתי את ידי אל גבו שוב, הפעם הוא לא נרתע, וליטפתי את גבו בעדינות.

הנחתי נשיקה באמצע גבו, הוא נאנח והסתובב אליי לאט. פחדתי ממה שאראה, פחדתי שלא אהיה חזקה מספיק ואפרוץ בבכי.

הוא נשען עם כפות ידיו על השיש, כשעכשיו הוא מסתכל עליי. בטנו הייתה חבושה, באמצע החבישה היה כתם דם גדול, סימנים כחולים הופיעו גם על בטנו וחזהו, עברתי לפניו לאט, רואה רק את החתך המדמם שראיתי מקודם.

ליטפתי את פניו ונשקתי ללחיו, הדמעות מעיני ירדו ללא סוף, הצמדתי בין מצחינו והוא הושיט את ידו וניגב את דמעותיי, אני אוהבת אותו כל כך, וזה כל כך כואב לי לראות אותו פצוע.

לפתע הוא חייך, הרגשתי את החיוך שלו, ״הרגתי אותו״ הוא מלמל, ״הרגתי אותו בידיים שלי,״ הוא המשיך בקולו הגברי והשיכור, הייתי מבולבלת, אך עם זאת הבנתי,

״זה אני מיה, אני רוצח, החל משבוע הבא את תהיי נשואה לרוצח״ הוא הוריד את חיוכו וסינן מבין שפתיו,

״ניק, אתה שיכור״ לחשתי, ״תן לי לחטא את הפצעים שלך״ הוספתי והתכוונתי ללכת אך הוא עצר אותי,

״מיה,״ הוא קרא בשמי, ״תגידי לי את מה שאני כל כך רוצה לשמוע״ לחש בקולו הבס וגל חדש של דמעות עמד בעיני, ״אני אוהבת אותך״ לחשתי את המילים שרצה לשמוע והוא נאנח, ונשק למצחי.