אני יושבת במיטתי, בוהה בריצפה. השעה 12:00. אחרי הנשיקה אתמול התחלתי להרגיש כאילו צונאמי של פרפרים מתרחש בבטני. היו כל כך הרבה פרפרים בבטני עד שכמעט התעלפתי.
אחרי הנשיקה ניק התנהג ממש מוזר. הוא לא חזר הביתה מאז שיצא אתמול בעשר, וטוב שכך.
מי הוא בכלל שינשק אותי ככה סתם?!
הוא סתם עשיר פלצני אגואיסטי ומגעיל שמסתובב ורוצח אנשים. זה אולי היה רק רגע קטן של תשוקה מינית. כל מה שהוא רוצה זה זיון. והוא ממש לא הולך לנצל אותי בשביל זה, או כל דבר אחר. כי אני לא אתן לו.
——
——
13:00
שמעתי את דלת הבית נטרקת בחוזקה וישר חשבתי שזה ניק. נזכרתי לפני כמה זמן שאני רוצה ללכת לדירה, כפי שהבטחתי לאמילי אתמול.
ירדתי למטה בריצה, הייתי לבושה באותם הבגדים שלבשתי לפני יומיים. אני ממש לא הולכת ללבוש את הבגדים שיש בארון הזה. אני לא יודעת מה עבר עליהם, מי לבש אותם, למי הם שייכים בכלל או וואטאבר. אני לא לובשת בגדים שהם לא שלי. מנימוס, ומפחד.
ירדתי למטה במדרגות וכמעט החלקתי על האחרונה, אבל בשניה האחרונה תפסתי את המעקה שעשה רעש וגרם לו להסתכל עליי. ידעתי, זה ניק.
העיניים שלו היו אדומות והוא נראה עייף.
המראה הזה היה לי מוכר, הייתי רואה את אבא שלי כך תמיד. הוא תמיד היה הולך למקומות וחוזר בדיוק כך, רק עם בקבוק וודקה ביד.
הוא שיכור.
אזרתי אומץ ואמרתי בביטחון מלא ״אנחנו צריכים ללכת לדירה שלי.״ אמרתי וניגשתי לדלת, מוציאה את הטלפון שלי מהכיס. נכנסתי לטלפון וראיתי שאין בו את האפליקציות שלי. לא היה לי אינסטגרם, ווצאפ, סנאפצ׳אט, שום אפליקציה. מה לעזאזל?!
נכנסתי לשיחות כי זו אחת מהאפליקציות היחידות שאי אפשר למחוק, וראיתי שהכל שם נמחק. אין שיחות יוצאות או נכנסות, אין אנשי קשר, אין היסטוריה, כלום. מי עשה את זה?! יש לי וירוס או משהו?
טוב מיה, כאילו שהשתמשת בדברים האלה לפני כן. הבנאדם היחיד שהתקשרת או דיברת איתו בווצאפ זאת אמילי!
קול בראשי אמר. טוב, זה נכון, לא יכלתי להרשות לעצמי יותר מזה.
ראיתי שניק התיישב ״ניק?! קדימה בוא נלך!״ הרמתי את קולי אוטומטית ומיד התחרטתי. הוא קם אליי במהירות והצמיד אותי לקיר בחוזקה.
״את לא לומדת אה? את טיפה מעופפת אני רואה.״ אמר בעצבנות והידק את אחיזתו בידי. כיווצתי את פני בכאב ונאנקתי. מבט מודאג חלף על פניו לרגע קטן, כל כך קטן שכמעט וחשבתי שאני הוזה.
הוא שיחרר את ידיו ממני והתרחק, הוא תפס את ראשו עם ידיו והעביר אותן בשיערו כמשתגע. הוא שיחרר את ראשו מידיו ושם אותן בצידי גופו, אך לא הרפה את שריריהן. הוא התיישב על הספה ושתק.
״טוב.״ אמרתי ויצאתי מהבית, יודעת שהוא שיכור מדי כדי לעצור אותי. התקדמתי ונשמעה פתיחת דלת. הסתובבתי לראות אם הוא עומד להתנפל עליי, אך כל מה שראיתי זה אותו מסתכל עליי ואז משפשף את ראשו.
הסתובבתי בחזרה ורצתי לכיוון השער, שהפעם היה סגור. עצרתי והסתכלתי על השער. השער התחיל להיפתח לפתע וקפצתי אחורה. הסתובבתי לראות מי או מה פתח את השער וראיתי שומר בחליפה שחורה מוריד את אצבעו מכפתור כלשהו, שכנראה פותח את השער, ומחייך אליי.
לא ייחסתי לזה חשיבות כי כל מה שחשבתי עליו זה להגיע לדירה עכשיו. יצאתי מהשער והכביש היה שומם. אין לי מושג איך לצאת ואין לי שום אפליקציה שתעזור. אני גם לא אוכל להוריד שום אפליקציה, כי מישהו או משהו שינה את הסיסמא ואין לי מושג מהי.
״פאק!״ לחשתי אוחזת בראשי מנסה לא לאבד את זה.
מיה, פשוט תירגעי ותמשיכי ללכת בכיוון אחד עד שתמצאי משהו.
אוקי, כן. זה... קל.
״אוקי אוקי לאן נלך..? ימין? לא. שמאל?״
״ימין״
התחלתי ללכת לצד שמאל
״ימין!״ התת מודע שלי צעק, והסתובבתי לצד ימין.
——————
היוש!
אני יודעת שכולכם ציפיתם לפרק המשך, וקיבלתם!
יכול להיות שלא אעלה פרק בשבוע הקרוב, אך אני מתכננת לכם מרתון פרקים! כמובן שאם תצביעו ותגיבו אעלה את המרתון❤️
אם יש לכם שאלות מוזמנים לשאול💕😊
הצביעו והגיבו אם אהבתם וספרו לחברים!❤️
YOU ARE READING
Need you close to me
Romance״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות
