•פרק 63- אנחנו זה לנצח•

3.7K 154 53
                                    

-ארבעה חודשים לאחר מכן-

חודש שישי. הבטן כבר התנפחה וזה הספיק לספק לא מעט כותרות בעיתונים ואפילו ברשתות חברתיות.
עם כמה שזה נשמע מטומטם, אני ואריק החלטנו לא לדעת מה המין של הילד. הייתה לנו את האפשרות כבר מלפני שלושה חודשים, כשנכנסתי לחודש השלישי. אבל בכל זאת העדפנו לחכות ליום הלידה בכדי לדעת.

היינו אמורים לעזוב מכאן ולחזור בחזרה כבר לפני חודשיים בערך, אך העסקים כאן משגשגים וההורים שלי מצאו השקעות נוספות ברחבי העולם והחלטנו להישאר. הסיבה הנוספת להישאר כאן הייתה בגלל הילד, אני לא יכולה לחזור. אולי בהמשך אנחנו נחזור מי יודע, אבל כרגע אנחנו נשארים כאן.

״הוא לא מפסיק לבעוט!״ צעקתי מתיישבת על הספה לאט ובזהירות.
״לא אמרתי שזה יהיה קל״ אמא שלי אמרה מתיישבת לידי על הספה ומביאה לי כוס מים קרים.

״חזרתי״ אריק נכנס בדלת הבית אחרי שחזר מהסופר מרקט בפעם האלף בערך. ״הוא לא מפסיק לבעוט״ אמרתי מסתכלת עליו ובתוך שניות הוא הניח את השקיות על האי שבמטבח ובא להתיישב מצידי השני, מניח את ידיו על הבטן ומרגיש את הבעיטות.

״אנחנו צריכים לחשוב על שמות״ אמרתי כששכבנו על המיטה בחדר שלי. ״גם לבנים וגם לבנות״ הוספתי ואריק הנהן.
״הוא בועט״ הוא אמר כשידו הונחה על הבטן שלי. הוא הרים את חולצתי ונישק את הבטן שלי. ״אבא אוהב אותך״ הוא אמר ״ואם זאת בת?״ שאלתי ״אז אבא אוהב אותך״ הוא אמר בשנית גורם לי לצחוק.
״אתה מפגר״ אמרתי ״ששש, לא ליד הילד״ הוא אמר גורם לי להמשיך לצחוק כמו משוגעת.

״אני אוהב אותך בייבי״ הוא אמר מניח נשיקה על שפתיי ״גם אני אוהבת אותך בייב״ אמרתי מניחה מלא נשיקות קטנות על שפתיו ועל לחייו. לגמרי זכיתי בו. הוא הגבר שאני מקימה איתו משפחה, ואני בטוחה שאנחנו עוד נעמוד מתחת לחופה ונביא עוד ילדים לעולם.
אני מרגישה שאני והוא זה לנצח. פשוטו כמשמעו. פשוט לנצח.
רק אני והוא, והילדים הקטנים שיתרוצצו לנו בין הרגליים.

לחשוב על זה שעד לפני שנתיים וחצי, החלום הזה היה שלי ושל אורי..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
״הבנים נחתו״ הוא אמר בעודנו צופים במשחק כדורגל. הוא פשוט מכור. ״איזה יופי״ אמרתי מחייכת. יצא לי לראות אותם רק פעמיים מאז שהם טסו לטור. הם ראו אותי כשעוד לא עלתה הבטן, עכשיו אני בטוחה שהם יופתעו טיפה לראות איך הדברים ישתנו.
״בוא נלך לארגן להם את החדרים״ אמרתי קמה לאט מהמיטה. הבטן הזאת די מקשה לעשות כל דבר אפשרי. ״את גברת, לא זזה לשום מקום.״ הוא אמר משכיב אותי בחזרה על המיטה ״את צריכה לנוח״ הוא הוסיף מניח נשיקה על המצח שלי.

MALA MÍAOù les histoires vivent. Découvrez maintenant