•פרק 24- תתאפס•

4.7K 141 23
                                    

״עלמה! איזה כיף לראות אותך!״ ענת אמא של גיא אמרה לי כשנכנסנו לבית ״גם אותך״ אמרתי וחיבקתי אותה.
״אז מה? מה קרה שחזרת?״ היא שאלה כשהתיישבנו על הספה והורדתי את הראש ״עלמה?״ היא קראה לי והרימה את ראשי ״סתם..״ אמרתי ״נו עלמה אני מכירה אותך יותר מדי זמן כדי לדעת מתי את משקרת ומתי את לא״ היא אמרה מסתכלת עליי במבט של ׳תפסיקי לזיין לי את השכל ותשפכי הכל׳.

״את זוכרת את הבחור הזה שדיברתי איתך עליו? שהתחלנו לצאת״ שאלתי ״כן כריסטופר הזה״ היא אמרה מהנהנת ״אז..״ אמרתי עוצרת את עצמי באמצע מנסה למצוא את המילים הנכונות. או איך להוציא את זה מהפה שלי בכלל. ״נפרדנו.. ה-הוא בגד בי״ גמגמתי את החלק האחרון של המשפט ״אויש..״ היא אמרה ״את בסדר?״ היא שאלה ״משתדלת״ אמרתי מעלה חיוך מזויף על הפנים שמראה שהכל בסדר בזמן שהכל פאקינג לא בסדר. היא ליטפה את פניי ומשכה אותי לחיבוק חם ואוהב.

״אני אלך לגיא״ אמרתי בחיוך קטן לאחר שדיברנו והשלמנו קצת פערים ״תהני״ היא אמרה וקמתי מהספה עולה לקומה למעלה ופונה לחדרו של גיא.
״ברוך השם כבר חשבתי שזה לא ייגמר״ הוא אמר גורם לי לצחוק ״אוי רגע שכחתי להגיד לה לקבוע לך תור לרופא״ הוא אמר ולפני שהספקתי להשחיל מילה הוא יצא מהחדר במהרה וירד במדרגות לסלון.

״יש לך מחר בתשע בבוקר רופא אז אנחנו נקום מוקדם וניסע״ הוא אמר מתיישב לידי על המיטה ״תודה״ אמרתי וחיבקתי אותו ״הכל בסדר״ הוא אמר מניח נשיקה בקודקוד ראשי.
״אולי נעשה משהו היום?״ שאלתי והוא הניח את ידו על המצח שלי.
״איזה לעשות היום משהו ואיזה נעליים את קודחת מחום את לא יוצאת לעשות שום דבר״ הוא אמר ״אני מבטיח שאחרי שתרגישי יותר טוב אני אקח אותך לאן שבא לך״ הוא אמר ונחרתי בבוז ״אוף טוב״ אמרתי ויצא לי פיהוק קטן ״מה את עדיין עייפה?״ הוא שאל ״כן קצת״ אמרתי ״אז לכי לנוח וכשתקומי נראה איזה סרט״ הוא אמר מחייך ״טוב״ אמרתי ונשכבתי על המיטה מתכסה בשמיכה הנעימה והמחממת של גיא.

״לילה טוב״ הוא אמר מנשק את מצחי,סוגר את התריסים ויוצא מהחדר. הגיא הזה משהו מיוחד.

°נקודת מבט אריק°
״אני עדיין לא מאמין עליו״ ריצ׳רד אמר כשהתיישב לידי על הספה ״גם אני לא.. כנראה שהחיים מלאים בהפתעות״ אמרתי ״אתה זוכר שזה מה שעלמה אמרה? כשאמרנו לה שבחיים לא חשבנו שכריס יתחייב למישהי״ ריצ׳רד אמר ״כן.. באותו יום היא גם כמעט נאנסה בגללי״ אמרתי והיה שקט.

״אתה מתגעגע אליה?״ הוא שאל אותי שובר את השקט ששרר בנינו בסלון ״כן״ אמרתי ״אתה?״ שאלתי ״איך לא?״ הוא שאל ״תכלס״ אמרתי.
״על מה דיברתם אז באותו יום שהיא השתחררה?״ הוא שאל ״עלינו.״ אמרתי ״אם יש בכלל אנחנו״ אמרתי מוריד את הראש שלי ״אמרתי לה שאנחנו בחיים לא נהיה ביחד והיא הסכימה איתי ואמרה לי כמה שהיא אוהבת את כריסטופר וכמה שהוא עושה לה טוב בחיים. אתה לא מבין כמה קשה היה לי להוציא את המשפט הזה מהפה שלי. להגיד לה שהיא בחיים לא תוכל להיות שלי זה כאב לי״ אמרתי נשען אחורה על הספה ״יהיה בסדר״ הוא אמר תופח על הכתף שלי ״הלוואי..״ אמרתי נאנח.

MALA MÍAWhere stories live. Discover now