״טוב בייב אני צריך לנתק, קוראים לי לחזור לחזרות כאן. אני אדבר איתך כשנסיים״ אריק אמר מהצד השני של המסך ״טוב ביי בייבי״ אמרתי שולחת נשיקה באוויר ״ביי״ הוא אמר שולח בחזרה ומנתק את השיחה.
והנה עוד שיחת וידאו עם אריק נגמרה.
חודש עבר מאז שהם חזרו לטור, אף אחד לא יכול לתאר כמה שקשה לי בלעדיו. אני ישנה לבד, רואה סרטים לבד, בוכה לבד..
אולי פה ושם אני מבלה עם האחים שלי אבל אני בקושי יוצאת מהבית בזמן האחרון. אין לי חשק כל כך אם אני אגיד את האמת.
אנחנו מדברים כל יום יותר משלוש פעמים בטלפון, לפעמים שיחת וידאו, לפעמים רגילה.
אמנם זה רק חודש אבל רואים את הזיפים על הפנים שלו, רואים שהוא גדל, הכל.
תמיד יש בי את הפחד הזה שהוא יראה מישהי אחרת. שבגלל המרחק הוא יפסיק לאהוב אותי והוא יתאהב במישהי אחרת שהיא לא אני.
אני יודעת שהוא אמר שלא משנה מה הוא תמיד יאהב אותי, לא משנה מה המרחק. אני תמיד דואגת להעביר את המשפט הזה אצלי בראש, כדי שאני אדע שלא משנה מה הוא איתי.
ובכל הזדמנות שניתנה לו הוא אמר לי את זה, והזכיר לי, לא שאני צריכה לזכור אבל זה מפחיד אותי. מפחידה אותי המחשבה שניפרד, שהוא לא יהיה שלי יותר. שהוא יהיה של מישהי אחרת,
ויקרא לה בייב, שינשק אותה, שיחבק אותה, שיהיה איתה ויתמוך בה.
שיהיה איתה כמו שהוא איתי,
הפחד הזה תמיד קיים בי.
אהבה זה דבר מסובך..
לפחות ככה כולם אומרים.
אני יושבת בחדר ורואה טלוויזיה, רק מחכה לשיחה ממנו, להודעה, לכל דבר.
האמת שיוצא לי להיות בבית של אריק בערך פעמיים בשבוע.
להיות עם דייזי וינליס וכמובן איך לא? לשחק עם הנסיך הקטן הזה שנקרא טיאגו.
אריק גם ביקש ממני לבוא ולהיות איתם, אבל אני עושה את זה מרצוני החופשי. הוא כל הזמן אומר לי שאני כבר הפכתי להיות חלק מהמשפחה ואין דבר שמחמם את הלב שלי יותר מזה.
״עלמה!״ שמעתי את אמא שלי צועקת מלמטה ״מה״ השבתי לה ״רדי בבקשה לסלון״ אמא שלי אמרה ונאנחתי קמה מהמיטה נועלת נעליי בית ויוצאת מהחדר יורדת לסלון.
״עוד חודש וחצי, זה שנתיים למוות של אורי״ אמא שלי הושיבה אותי על הספה ואמרה. איך אני בכלל יכולה לשכוח? זה התאריך הכי נוראי שקיים. זה התאריך שבו איבדתי את האהבה של החיים שלי.
קשה לי בלעדיו, כל כך.
יש לי את אריק, אני אוהבת אותו.
אבל אף אחד לא יוכל להיות כמו אורי. אורי הוא.. הוא האהבה הראשונה שלי. היינו ביחד שלוש שנים וכולם בכלל היו בטוחים שניפרד אחרי שבוע.
עדיין יש לי את התמונה שלנו על השידה, כל פעם שאני מתבוננת בה גל דמעות בלתי מוסבר עולה בעיניי. אני כל כך רוצה להישבר.
אני כל הזמן רוצה להגיד לו כמה שאני אוהבת אותו, כמה שאני מתגעגעת. אני מדברת לעצמי בתקווה שהוא שומע אותי שם למעלה.
