״בבקשה תתעורר. אני צריכה אותך, כולם צריכים אותך אריק״ לחשתי לאריק וחזרתי להישען על מוט הברזל, מסתכלת עליו ומלטפת את פניו.
אני יכולה לספור על יד אחת את הימים שישנתי בהם בלילה יותר משעתיים, וזה עדיין לא ימלא את כל היד.
אני בקושי ישנה, כל המחשבות והחרדות לא זזות ממני לשנייה, אני לא מאפשרת לעצמי להירדם מהפחד שיקרה משהו באמצע הלילה. אני לא יכולה לאפשר דבר כזה.
ו... שוב פעם בוקר. עוד יום שבו לא עצמתי עין, עוד יום שבקושי אכלתי או שתיתי. אני מתקלחת במקלחת שיש בחדר שלו ומחליפה בגדים בשירותים. כשאני רעבה, שזה לא קורה המון כי בתקופה האחרונה נהייתי דכאונית מתמיד, אז אני הולכת לבית קפה שיש באזור המסחר בבית חולים וכך במשך כל יום זה חוזר על עצמו.
הכל אני עושה כאן, אני לא יצאתי לבית שלי יותר מפעמיים מסכנות.
אני רוצה להישאר איתו, לא רוצה להיות עם אף אחד, רק איתו בתקווה שהוא יתעורר כבר.
״בוקר טוב בתי״ דייזי אמרה כשקמה משעון המעורר שצלצל ״בוקר טוב דייזי״ אמרתי והיא קמה מניחה נשיקה על הלחי שלי ומתיישבת לידי. ״שוב פעם לא הלכת לישון?״ היא שאלה והנדתי בראשי לשלילה.
״עלמה זה לא בריא, את צריכה לישון את בקושי ישנת בכל החודש הזה. את גם בקושי אוכלת עלמה, זהו היום את חוזרת הביתה״ היא אמרה מלטפת את פניי ״לא דייזי, אני לא אתפקד בבית. תני לי להישאר איתו ואיתך כאן אני מבטיחה שאני אשן יותר ואוכל יותר״ אמרתי ״עלמה..״ היא נאנחה ״לא דייזי בבקשה, להיות כאן לידו זה הדבר היחידי שמרגיע אותי בכל התקופה הזאת. בבקשה״ אמרתי ״טוב, אבל תבטיחי לי״ היא אמרה ״אני מבטיחה אני מבטיחה״ אמרתי בחיוך והיא חיבקה אותי וקמה מתקדמת למקלחת, בטח להתארגן.
״בוקר טוב הבאתי קפה ומאפים״ ינליס נכנסה לחדר ״ולך גברתי הצעירה הבאתי נס קפה כמו שאת אוהבת״ היא אמרה מחייכת ״תודה״ אמרתי וקמתי מחבקת אותה ומנשקת אותה בלחי בזמן שהיא מחזירה לי נשיקה. התיישבתי על הכיסא ולקחתי מאפה שקדים, מתחילה לאכול בדיוק כמו שדייזי ביקשה ממני ושותה על פעם שלוק מהנס קפה.
״נו הרופא אמר משהו?״ היא שאלה ״לא, עדיין לא יודעים אם הוא יתעורר״ אמרתי ״אם בכלל״ מלמלתי לעצמי.
ינליס מגיעה כל בוקר אחרי שהיא שמה את טיאגו בגן.
היא ודייזי ביקשו חופשה קצרה מהעבודות שלהן כדי שהם יוכלו להיות כאן עם אריק.
הכרתי את טיאגו, גם אותו לא חשבתי שאני אצטרך להכיר בנסיבות האלה. הוא הגיע לכאן כמה פעמים ולא הבין למה אריק הדוד שהוא כל כך אוהב לא מתעורר. הוא ילד קטן, הוא לא מבין. אי אפשר לבוא ולהגיד לו שדוד שלו לא יתעורר בקרוב..
ינליס הראתה לי כל כך הרבה סרטונים של אריק וטיאגו, הם כל כך אוהבים אחד את השני, חלק מהסרטונים אפילו גרמו לי להזיל דמעה, הייתי עושה הכל כדי לראות את אריק משחק עם טיאגו בחצר הבית שלו, הכל.
״שוב פעם לא ישנת?״ היא שאלה אותי ובדיוק כמו עם דייזי, הנדתי את ראשי לשלילה וראיתי איך הפרצוף של ינליס משתנה.
״עלמה את לא יכולה להמשיך ככה, את צריכה לישון את לא יכולה להישאר כל יום ערה זה כבר לא בריא״ היא אמרה ״היא הבטיחה לי שהיא תתחיל ללכת לישון באופן מסודר ושהיא תאכל יותר״ דייזי אמרה כשיצאה מהמקלחת ״יופי״ ינליס אמרה מחייכת חיוך ניצחון גורמת לי לגחח טיפונת.
״בוקר טוב״ ינליס אמרה קמה ומחבקת ומנשקת את דייזי.
״עלמה..״ בקושי הצלחתי לשמוע, אבל אכשהו שמעתי קול חלש כל כך. הרמתי את ראשי ממוט הברזל, ישנתי בדיוק חצי דקה, ראיתי את העיניים של אריק נפתחות ונסגרות פעם אחרי פעם.
״אריק״ אמרתי בהתרגשות מחייכת ומבלי ששמתי לב הדמעות ירדו במורד פניי כמו נהר ״הוא קם!״ צעקתי לדייזי וינליס שהיו עסוקות בטלפון והן מיד זרקו את הטלפון וקמו מסתכלות על אריק.
״אריק, אריק תישאר איתי״ אמרתי מסתכלת עליו.
אני לא מאמינה שהוא באמת קם, יש סיכוי נורא גדול שאני הוזה מרוב העייפות, אבל זה נראה יותר מדי מציאותי.
אני לא מאמינה שהוא קם, אלוהים אני כל כך שמחה שהוא קם.
״תקראו לרופא!״ אמרתי ברגע שהסתכלתי בחזרה על אריק.
••••••••••••••••••••••••••••••••••
אמאל'ההההההה!!! 31,000 צפיות!!! תודה על הכלללל באמת אלוהים זה הכי לא מובן מאליו!
אני אוהבת אתכם ברמות תודה תודה תודה!❤️
הנסיך קם,
עלמה הסתכלה על אריק וצרחה לעזרה,
מה יקרה בהמשך?
תגיבו מה אתם חושבים👇🏻
לאב יו בייביזזזזזז❣️❣️
•פרק 41- חודש שלם•
Zacznij od początku
