״טוב אני אלך לקנות כמה מאפים ואני חוזר״ כריסטופר אמר והוא קם מהכיסא רוכן את ראשו לעברי ומניח נשיקה עדינה ונעימה לשפתיי.
״ביי אוהבת אותך״ אמרתי כשהוא היה קרוב לדלת ״גם אני אותך״ הוא אמר בחיוך ויצא מהדלת מותיר אותו עם אמא שלי.
״נראה שטוב לכם ביחד״ אמא שלי אמרה וירדה מהמיטה שלי והתיישבה על הכיסא ״כן.. באמת טוב לנו ביחד״ אמרתי ועכשיו סוף סוף אני באמת יכולתי להעביר בראשי את הרגעים שלנו ביחד.
״עכשיו אני יכולה להבין למה אריק קרא לך זונה?״ היא שאלה בפתאומיות,אף אחד לא שאל אותי על זה עד עכשיו מהסיבה הפשוטה שלא זכרתי אז לא יכולתי לענות להם, אבל עכשיו... עכשיו אני זוכרת ויכולה לענות לכל שאלה שישאלו אותי.
״זה מסובך..״ אמרתי מורידה את ראשי מטה ״אז תסבירי לי הכל מהתחלה. אני אמא שלך אני יכולה לעזור לך בהכל״ היא אמרה והרמתי את ראשי אליה מחייכת חיוך קטן ״זה לא זה.. זה לא קשור לעזרה. זה פשוט מסובך להסביר. אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל״ אמרתי ״מהתחלה״ היא אמרה ונשמתי עמוק מתחילה להסביר לה.
״אז אריק מאוהב בך אבל הוא לא יכול לעשות כלום כי את עם כריסטופר,ולפי מה שאת אומרת לי וגם לפי מה שאני רואה,גם את מרגישה אליו משהו אבל את מפחדת להודות בזה״ אמא שלי אמרה והנהנתי. מדהים איך האישה הזאת יכולה להבין כל דבר ודבר בשנייה. גם אם זה הדבר הכי מסובך היא תמיד תבין.
״ולאן זה יתקדם מכאן? מה תעשו?״ היא שאלה ״כלום. טוב לי עם כריס,באמת שטוב לי. אבל אריק משגע אותי ואני מרגישה אליו משהו. זה שבר אותי לראות אותו עם אחרות את לא מבינה כמה אמא באמת.
אבל כריס עושה הכל בשבילי ואני באמת אוהבת אותו,אני לא מרגישה אליו משהו קטן כמו לאריק,אני אוהבת אותו ובגלל זה הכל מסובך אצלי עכשיו. אני מרגישה כאילו יש לי מערבולות בראש,אז כרגע כל מה שעובר לי בראש זה להתמקד בכריס ולשכוח מהרגשות שלי לאריק..״ אמרתי נאנחת ״את תנסי. אבל את לא תוכלי. מאמי שלי רגשות זה לא כמה לכלוכים שזורקים לפח. רגשות זה הלב שלך ועם כמה שתנסי את לא תצליחי. את צריכה להתחיל לחשוב במי את בוחרת. כריסטופר או אריק,את לא יכולה לקבל את שניהם ביחד. זה או או״ אמא שלי אמרה גורמת לי לחשוב יותר לעומק על הדברים,היא צודקת במקום מסוים אבל אני לא מסוגלת לבחור. אבל אני חייבת.
״אוף למה זה כזה מסובך?״ שאלתי ״אהבה זה דבר מסובך תאמיני לי״ היא אמרה מלטפת את ראשי ״אני אוהבת אותך אמא. תודה״ אמרתי מחייכת והיא הניחה נשיקה לקודקוד ראשי וחייכה.
״המאפים הגיעו״ כריסטופר נכנס לחדר בהמולה ״תודה״ אמרתי בחיוך והוא התקרב אליי נישק אותי והביא לי את המאפים.
״הכל בשביל החולה שלי״ הוא אמר מנשק אותי בקודקוד ראשי,אני צריכה להתחיל לבחור אחרת שלושתינו ניפגע.. וחבל.
״ההמבורגר מהלילה לא הספיק לך?״ ג׳ואל נכנס לחדר עם שאר הבנים ״אני לא מבינה איך כולם יודעים על זה שטחנו המבורגר בלילה?״ שאלתי מסתכלת על אריק שהסתכל עליי בחזרה. משהו במבט שלו.. היה קצת קר כזה,מרוחק אני לא יודעת להסביר את זה.
כנראה בגלל שהוא יודע שאני זוכרת,זה מוזר לו,וגם לי.
״אני לא יודע אל תשאלי אותי״ אריק אמר גורם לי לצחוק,אוף אלוהים החיוך הזה שלו.
אני יודעת שזה לא בסדר לחשוב עליו או על מישהו אחר ככה בזמן שיש לי חבר,אבל אני לא יכולה שלא. אני לא יכולה שלא להפסיק לחשוב עליו ותאמינו לי שהייתי משלמת המון על לשכוח ממנו,אבל אני לא מצליחה ולא אצליח ושום כסף שבעולם לא יצליח להעביר את המחשבות שלי ממנו.
״אני יודעת שזו קצת חוצפה.. אבל אכפת לכם להשאיר אותי ואת אריק לבד לכמה דקות?״ שאלתי ועלה להם מין מבט לא מבין על הפנים.
״כן... בטח..״ כריס אמר ויצא מהחדר ולוקח ביחד איתו את שאר הבנים ואת אמא שלי שנתנה לי מבט לפני שיצאה.
״שב נו״ אמרתי ואריק התקרב אליי והתיישב לידי על הכיסא.
״קרה משהו..?״ הוא שאל מהסס מגרד את עורפו מה שמסמן קצת על זה שהמצב בנינו לא מחמיא.
״לא,לא קרה כלום אבל אנחנו צריכים לדבר״ אמרתי.
אני והוא צריכים לדבר,כמה שיותר מהר ועכשיו זה הזמן המתאים לזה.
•פרק 19- מערבולות•
Start from the beginning
