בריאן: זה בסדר. לפחות אני רואה שאת בחברה טובה...
בריאן: ניפגש כבר מחר לארוחת בוקר. הוא סימס ומיהר לסיים את ההתכתבות.
"אני עדיין לא מבין למה הוא לא בא." אדריאן אמר מתיישב על הספה ומושך בכתפיו כלא יודע דבר. "כי הוא ראה אותך."
"נו ו...?" הוא שאל כשהתיישבתי לידו וזרקתי את הפלאפון אל השולחן.
"בוא נאמר שהוא הרגיש לא בנוח להיות כאן." סיכמתי לו בקצרה. "הוא בטח הרגיש מאוים."
"בגלל מי שאני?" אדריאן נאנח והשפיל את מבטו.
"כן, אבל לא בצורה שאתה חושב, אתה פשוט תחרות קשה." משכתי בכתפי והתקרבתי אליו.
"תחרות קשה?" הוא הרים גבה והניח את ידו עליי. "כן נו... אתה יודע..." אמרתי מתחמקת מלומר זאת.
"לא, אני לא יודע." אדריאן התחכם ואני הובכתי יותר.
"נו! אתה נראה טוב!" אמרתי מסמיקה ומשפילה את מבטי. "טוב לדעת שאת חושבת שאני נראה טוב." הוא אמר כדי להביך אותי יותר.
"אוי נו, תעשה לי טובה! כאילו לא ידעת את זה." אמרתי דוחפת אותו ממני מעט בעצבים מזויפים וצחקוקים יצאו מאיתנו.
"לדעת זה משהו אחד, אבל לשמוע את זה ממך... זה כבר משהו אחר." הוא אמר ואני קברתי את פניי בכפות ידיי.
"הדמיון בינך לבין עגבנייה כרגע-" "תפסיק!" צעקתי והכיתי אותו בחזהו. אדריאן גיחך לנוכח המבוכה שלי וחזר לחבק אותי.
התחושה המוכרת והמחממת של זרועותיו, שהייתה גם ממכרת, חזרה להכות בי.
"אדריאן?" שאלתי לשמו והוא המהם בתגובה. "אולי ניפגש בשבוע הבא?" השלמתי את שאלתי.
"היית רצינית לגבי הפסקת הריחוק בינינו?" הוא שאל מביט בי. "כן. הכי רצינית שיש." אמרתי בקול החלטי ועיניי שקעו בשלו.
מפגש בין עיניים אפורות, בהירות ושלוות, לבין עיניים חומות של ציפיה ותקווה.
"אוקיי. אני אשמח." אדריאן אמר, מהנהן ומסיט מפניי קבוצת שיער נוספת לאחור.
"תבוא לכאן. שוב." "ומה נעשה?" הוא שאל מלטף את פניי. "קודם כל, אתה תכין לי אוכל, אני אביא לך את הכסף ואז נכיר." אמרתי בחיוך.
"נכיר? אני אספר לך הכל בזמן הנכ-" אדריאן ניסה לומר ואני קטעתי אותו במהירות.
"לא לא לא! אני לא מחכה יותר לשום זמן. אנחנו נכיר אחד את השנייה, לעומק, בשבוע הבא." קבעתי בהחלטיות והוא גיחך. "סוף דיון."
"וזה יהיה כמו דייט?" הוא שאל מגחך מעט. "יפריע לך לצאת לדייט איתי?" שאלתי מביטה בעיניו. "ממש לא." הוא ענה בהחלטיות.
"זה לא דייט, אבל אתה מוזמן לחשוב שזה כן." אמרתי משפילה מעט את מבטי.
"זה דייט." הוא פלט אל חלל החדר ואני גיחכתי.
אדריאן הרים את פניי בעזרת סנטרי, הביט ישירות לתוך עיניי ואמר:
"לא רשמי, אבל בכל זאת דייט."
-----------------------
אל תשכחו להצביע, להגיב ולעקוב אחריי כדי להיות מעודכנים!
אתם לא מבינים לכמה אושר אתם גורמים לי! לראות שאתם קוראים, נהנים, מצביעים ומגיבים... זה כל כך כיף וכל הטוב הזה לא מגיע לי. אני לא יודעת מה עשיתי שזכיתי, אבל אני אסירת תודה על זה.
עכדעו אני אפסיק להיות רגשנית וחופרת, סתם רציתי שתדעו. אני אוהבת אתכם, כל אחד ואחת מכם! ♥️
JE LEEST
DANGEROUS LOVE
Tienerfictie"תעזוב אותו!" צעקתי לא מבינה איך אני בכלל מעיזה. "מה אמרת?" הוא אומר מתקרב אליי עם מבטו הקר ועיניו האפורות. מנורת הרחוב מאירה על פניו כעת, כך שאני יכולה לראות את תווי פניו טוב יותר. עיניו האפורות נראות כעת מעט יותר מקודם. אני מנחשת שצבע עיניו משתנ...
CHAPTER 19 - IT'S A DATE
Start bij het begin
