פרק 6:
עיניו האפורות המיוחדות הביטו אל תוך עיניי החומות הפשוטות מבט חודר, אחד כזה שקורא אותך כאילו אתה עירום.
העיניים היו כהות משדרות כעס מסוים המופנה כלפיי כרגע.
לסתו המשורטטת הייתה כל כך בולטת לעין באותו הרגע, כאילו הוא מפעיל עליה לחץ מאותו הכעס.
שיערו השחור נפל במעט על מצחו בצורה כל כך יפה שנשמתי נעתקה לרגע.
הוא לבש חולצה שחורה קצרת שרוולים שהייתה צמודה על גופו והבליטה את שריריו באופן יפה וכל כך לא מתאמץ.
ממה שיכולתי לראות מאחוריי הבר, הוא לבש ג'ינס אפור כהה משופשף שישב עליו טוב.
הוא נראה כל כך טוב, כאילו אלוהים ישב לעבוד עליו שעות נוספות בזמן שאצלי הוא רצה לפנק בשתי גומות וקיפח אותי לקראת הסוף, משאיר אותי עם הכנה לגומות כמו שאני קוראת לזה. טוב נו, לפחות יש לי גומה קטנה קרוב לשפה התחתונה.
השניות עברו ואולי גם הדקות, אני לא יודעת, תחושת הזמן נלקחה ממני לרגע. רק לרגע.
שפתיו העבות היו כל כך מושכות ולרגע אחד לשונו יצאה מפיו להרטיב את שפתיו וגרמה להורמונים בגופי להשתולל כבגוף של נערה מתבגרת.
"הממ?" הימהמתי כתשובה.
באמת??
תת המודע שלי נזף בי ואני בתגובה כיווצתי את גבותיי ונשכתי את שפתי התחתונה.
"את אמורה לדעת כבר שאני לא אוהב לחזור על עצמי." הוא אמר חושק את לסתו. גלגלתי את עיני בתגובה לתשובתו וצחקקתי.
"מה שאלת?" שאלתי בכוונה כדי לגרום לו לחזור על עצמו. הוא התקרב לאט לאט אל עבר הבר, אל עבר העמדה בה עמדתי.
"בחיים אל תגלגלי לי עיניים." הוא אמר בטון זועם ועיניים כהות.
ואני? אני רק מחייכת חיוך צדדי למראה תגובתו. "מה אתה אומר." אמרתי מגחכת ומביטה היישר אל תוך עיניו.
הוא הניח את ידיו על קצות הבר, מרכין את ראשו ומכופף את גופו לעברי.
"מה שאת שומעת." הוא אמר מצמצם את עיניו ומניד את ראשו מעט לצד.
"אני לא חושבת ששמעתי טוב." עניתי לו רוכנת אל עבר אוזנו. "פשוט זה היה נשמע כאילו יש לך שליטה עליי." הוספתי מתרחקת ממנו, מנידה את ראשי ומוציאה לשון רטובה להרטיב שפה יבשה.
"תתפלאי, אבל כשאני אומר משהו - הוא קורה. בדיוק כמו שאני רוצה." הוא אמר מחייך חיוך ערמומי.
גבותיי התכווצו למשמע מילותיו, אבל במהירות זה השתנה לצחקוק קל וחיוך.
"באמת?" אמרתי מתקרבת ורוכנת שוב לאוזנו.
"תן לי להפריך לך את העובדה הקטנה שלך." אמרתי מתרחקת מאוזנו, אך נשארת מספיק קרובה אל פניו.
"תסתכל לי בעיניים." אמרתי בלחש.
ושוב אותו המפגש.
עיניים אפורות מהפנטות עם זיק של כעס וזעם אל מול עיניים חומות פשוטות עם זיק של תעוזה וחוצפה שמפציעה רק כשעיניי פוגשות בשלו.
"אני מסתכל." הוא לחש, מתקרב במעט.
שפתיי קרובות לשלו ואני כבר יכולה להרגיש את הבל פיו החם על שפתיי.
הבטתי אל תוך עיניו וגלגלתי את שלי.
חיוך צדדי עלה על פניי למראה לסתו החשוקה יחד עם הכוונה להתרחק ממנו, אך כשפניתי להסתובב ולהתפנות ללקוחות אחרים, הוא תפס בזרועי ומשך אותי לכיוונו באופן כזה שאם לא היה דלפק מעץ שמפריד בינינו, גופי לוודאי היה מוטח לשלו.
"אני מבין שאני מעניק לך הרבה אומץ." הוא אמר, לוחש קרוב לשפתיי ואני מתנשפת במעט וגומעת את רוקי בקושי.
"טוב לדעת." הוא אמר, מרטיב את שפתו התחתונה עם לשונו ומיד לאחר מכן גם נושך אותה.
"איך זה מרגיש?" שאלתי אותו מביטה ישירות אל תוך עיניו.
"להפתעתי הרבה..." הוא אמר משחרר את זרועי, מפנה את גבו לכיוונו של הבר ומתרחק אל עבר רחבת הריקודים.
לפתע הוא נעצר, מסתובב ומביט בי.
הוא פרש את ידיו לצדדים והחל ללכת צעדים קטנים לאחור בזמן שהוא צועק לעברי עם חיוך קטן:
"די טוב."
------------------
אני יודעת שזה פרק מאוד אבל מאוד קצר, אבל מחר עולה בוודאות פרק נוסף.
אל תשכחו להגיב ולהצביע!
אוהבת אתכם. ♥️
YOU ARE READING
DANGEROUS LOVE
Teen Fiction"תעזוב אותו!" צעקתי לא מבינה איך אני בכלל מעיזה. "מה אמרת?" הוא אומר מתקרב אליי עם מבטו הקר ועיניו האפורות. מנורת הרחוב מאירה על פניו כעת, כך שאני יכולה לראות את תווי פניו טוב יותר. עיניו האפורות נראות כעת מעט יותר מקודם. אני מנחשת שצבע עיניו משתנ...
