פרק 19:
"כדאי שאני אזוז." אדריאן אמר וקם מהספה.
השעה הייתה כבר 02:08 ואדריאן ואני ראינו סרטים, צחקנו ובעיקר זללנו פסטה טעימה.
"לא!" קבעתי ומשכתי בידו בחזרה לספה וכשהתיישב עליה, עטפתי את עצמי באותה היד. אדריאן גיחך בתגובה להתנהגות שלי ואני חייכתי לעברו.
"תגיד... " אמרתי מבקשת ממנו להמשיך את השאלה שלי וממשיכה כשקיבלתי ממנו המהום להסכמה.
"למה התכוונת מקודם? כשאמרת שאתה שומר עליי?" שאלתי מביטה בעיניו האפורות.
עיניו של אדריאן היו אפורות בהירות והתכהו בהדרגתיות בסערה של פחד. הנחתי את ידי על הלחי שלו וסימנתי לו עם עיניי שזה בסדר.
"אני שומר עלייך מעצמי." אדריאן אמר לא מסיט את עיניו משלי ואז כיווץ את גבותיו, מחפש אחר סימן של רתיעה בעיניי. סימן שלא מצא.
"אני מסוכן, כמו שאת כבר יודעת. אני מסוכן לך ולכל מי שאני נמצא בסביבה שלו. אני מסכן אותך, אני מודע לזה, אבל אני לא רוצה להתרחק ממך." הוא אמר קם מהספה אל עבר דלת המרפסת השקופה.
"אני לא רוצה שתתרחק ממני." אמרתי מושכת בכתפיי. הוא הביט בי עם ידיו בכיסיו. "את לא רוצה שאני אתרחק?"
"לא." עניתי בהחלטיות. "אני לא רוצה שתתרחק."
"את יודעת שאת בעצם מבקשת ממני לסכן אותך, נכון?" אדריאן אמר וקמתי לעברו. החזקתי בידו והבטתי אל תוך עיניו.
"אני מבקשת ממך לתת לי לבחור להסתכן. אני יודעת שלפעמים זה לא נראה ככה, אבל אני כבר ילדה גדולה." אמרתי וגיחכנו לנוכח סוף המשפט שאמרתי.
"אוקיי." הוא אמר מסיט קבוצת שיער מפניי, כי הקוקו המרושל שעשיתי היה מרושל יותר מאי פעם.
"את יודעת..." הוא אמר מסתובב, מסיט את הוילונות ומסתיר את הדלת.
"לא נראה לי שאני היחיד שמסתכל עלייך בלי שאת יודעת בזמן הפנוי שלי." הוא המשיך את המשפט שלו ואני כיווצתי את גבותיי בשאלה.
"מה?"
"החבר שלך, ממול, הוא גם עושה את זה." הוא אמר מתקדם אל הספה.
"שיט! בריאן! שכחתי לגמרי!" אמרתי מתרוצצת לקחת את הפלאפון שלי מחדרי.
"מה שכחת עכשיו, שכחני?" אדריאן שאל עוקב אחריי מהחדר בחזרה אל הסלון. "הוא חזר היום מנסיעת העסקים שלו וקבענו להיפגש ושכחתי מזה!"
"את די שכחנית כשאת חולה, הא?" הוא אמר וגיחך.
לעזאזל, אני עדיין לא חסינה אליו.
"בגלל זה אני שונאת להיות חולה, איבוד שליטה." אמרתי בזמן שסימסתי לבריאן.
- אני מצטערת! שכחתי לגמרי...
ESTÁS LEYENDO
DANGEROUS LOVE
Novela Juvenil"תעזוב אותו!" צעקתי לא מבינה איך אני בכלל מעיזה. "מה אמרת?" הוא אומר מתקרב אליי עם מבטו הקר ועיניו האפורות. מנורת הרחוב מאירה על פניו כעת, כך שאני יכולה לראות את תווי פניו טוב יותר. עיניו האפורות נראות כעת מעט יותר מקודם. אני מנחשת שצבע עיניו משתנ...
