ההחלטה הנכונה. vkook story✅

-פרק 31-

נקודת מבט טאהיונג:
"תסתכל עליי בבקשה" אמרתי מתחנן למבט ממנו ולא למבט הנגעל.
"איפה גימין עכשיו?" שאל הוסוק את גונגקוק מסתכל על גונגקוק בלי להעביר אפילו מבט קטן אליי.
"אני לא כל כך יודע, ההורים שלו קראו לו מהר כנראה קרה משהו" אמר גונגקוק להוסוק מצמיד אותי אליו מנסה לגרום להוסוק להסתכל עליי.
אך כמובן שזה לא עבד והוסוק הסתכל בעיניו של גונגקוק בנחישות ובקושי מצמץ.
הוסוק הנהן לגונגקוק בהבנה והלך למיטתו ונשכב עליה.
"גין אני רעב" אמר הוסוק בפרצוף חמוד והחזיק בביטנו "אתה רוצה פסטה? בורקס? מה בא לך" שאל גין במהירות וניגש להוסוק במהירות "אבל נאמגון אמר שאסור לי לאכול" אמר הוסוק בפרצוף מתלונן וזייף בכי.
"הוו נכוןן, אז מה עושים" אמר גין וגירד בראשו במחשבה.
"י-יש לי רעיון" אמרתי בזמן שהרמתי את ידי גורם להם להעביר את מבטם אליי.
הוסוק סוף סוף הסתכל עליי ולא ביזבזתי שום רגע והתקדמתי אליו במהירות עומד קרוב יותר אליו "יש את הג'לי הזה של הבית חולים, או דייסה, אפשר להביא דברים כאלה שלא צריך ללעוס" הסברתי והסתכלתי על הוסוק עמוק בעיניים.
"הוא צודק גין, יש מצב אתה מביא לי מרק?" שאל הוסוק והעביר את מבטו לגין ואני רק הורדתי את ראשי לרצפה עם פרצוף עצוב.
"בדרך, טאהיונג גונגקוק מה אתם רוצים?" שאל אותנו גין.
הסתכלתי על גונגקוק רואה אותו מוזיז את ראשי לאחור וחושב "אני רוצה קוסקוס עם מרק בלי ירקות רק עם כדורי חומוס" אמר גונגקוק והרים את ידו "אני גם רוצה קוסקוס עם מרק אבל עם ירקות אבל לא הרבה" אמרתי מהר אחריי גונגקוק גורם לגין להעביר את מבטו אליי ולהנהן.
"גונגקוק, תבוא לעזור לי?" שאל גין את גונגקוק מסמן לו עם העיניים עליי ועל הוסוק ומשחק אותה כאילו לא שמנו לב.
נתתי לעצמי מכה במצח מהטמטום של גין באותו הרגע וגונגקוק רק צחקק והנהנן לגין.
"נחזור עוד 15 דקות בערך, שמרו על עצמכם" אמר גונגקוק התקדם אליי ונתן לי נשיקה ארוכה והלך.

"הוסוק אני מצטער" אמרתי עולה על המיטה ונשכב עליו מניח את ראשי על חזהו ומחבק אותו בחוזקה.
"למה אתה עושה לי את זה? למה אתה מחזיר אותי לפעם?" אמר הוסוק בקול חלש ופגיע.
"אני מצטער, באמת מצטער, אני לא התכוונתי שזה מה שיקרה" אמרתי מסתכל עליו בדמעות רואה אותו מביט למטה ודמעות נאגרות בעיניו.
"א-אתה ידעת כמה היה לי קשה בתקופה הזאת, כ-כמה הוא שיקר לי" אמר הוסוק בדמעות "ואתה שיקרת לי, אתה גרמת לי לחשוב דברים בדיוק כמו שהוא גרם לי לחשוב" אמר הוסוק ודמעות התחילו לזלוג על פניו.
"הוסוקי בבקשה תסלח לי, אני מבטיח שזה לא יקרה יותר, מהיום אני יספר לך כל דבר כמו פעם ולא אסתיר כלום, אפילו את הדברים הכי קטנים" אמרתי מחזיק בחולצתו בחוזקה.
הוא הרים את מבטו אליי והסתכל עליי בדמעות בזמן שהנהן.
חיבקתי אותו בחוזקה מנסה לגרום לו לשכוח מהדברים בהם הוא נזכר.
הוא חיבק אותי בחוזקה ודמעות ירדו מפניו.

"האוכל הגיע, מי רעב?" שמענו את גין שואל גורם לנו לקום במהירות לכיוונו ולחטוף ממנו ומגונגקוק את השקיות אוכל ולהניח אותם במהרה על השולחן.
"פעם הבאה אני פשוט לא אשאל" מלמל גין ביאוש והלך לכיוון השולחן בו אני והוסוק פתחנו את האוכל ופרסנו אותו לאורך השולחן הקטן.
לקחתי את הצלחת שלי והתיישבתי על גונגקוק שכבר התחיל לאכול.
"איזה חמודים אתם" אמר גין בקול גאה וחיוך גדול ומתרגש.
הסמקתי והסתכלתי על גונגקוק שרק התרכז בלאכול את האוכל במהירות לא שם לב למה שקורה מסביבו, ציחקקתי.
"גין, גונגקוק רציתי להגיד סליחה על איך שהתנהגתי מקודם זה היה לא יפה ולא מכבד, הייתי נסער וכועס וכל מה שרציתי היה להרביץ למשהו ובגלל שהייתם לידי הוצאתי את העצבים שלי עליכם למרות שלא הגיע לכם.
סליחה" אמר הוסוק והסתכל על גין וגונגקוק שסוף סוף הרים את מבטו מהאוכל אך כמובן שהיה לו ביס תקוע בפה והוא הנהן להוסוק עם לחיים מנופחות מאוכל.
"זה בסדר קטני, עכשיו תאכל ועם אתה רוצה עוד הבאתי לך שלוש צלחות מרק מלאות" אמר גין והצביע לכיוון השקית שעמדה ליד הדלת, כנראה הסתיר אותה מאיתנו.
"תודה גיני" אמר הוסוק בחיוך אחריי שהחזיר את מבטו לגין.
"השלמתם?" שאל גונגקוק לפתע אותי ואת הוסוק.
הסתכלתי על הוסוק מצפה שהוא יענה "כן" אמר הוסוק בזמן "שאכל" את המרק שלו.
"יופי אני שמח לשמוע תינוקים שלי, אם תעזו לדבר ככה אחד לשני אני ירביץ לכם" אמר גין בחיוך מלחיץ.
"א-אבל אני לא דיברתי לא יפהה" אמרתי מסתכל על גין עם עיניים פתוחות לרווחה "אז מה, פשוט אל תריבו יותר זה גורם לאווירה רעה ולי להרגיש רע" כמר גין מסתכל לצד וממשיך לאכול.
הנהנתי בשקט מסתכל על הוסוק שהיה נראה מוצף מחשבות ומוטרד.
"הוסוקי, הכל בסדר?" שאלתי את הוסוק אך הוא המשיך להסתכל על אותה הנקודה ברצפה בלי להגיב.
"הוסוקי?" שאלתי שוב