{finished🔚}
גונגקוק-
ילד מבית טוב, הורים אוהבים ונחמדים.
תמיד אוהב לעזור ולכן הוא מתנדב בבית החולים שבבוסאן.
מה יקרה כשיגלה שהכל היה שקר?
טאהיונג- ילד פגיע עם עבר קשה מאחוריו.
המטופל שגונגקוק יצטרך לטפל בו.
מה יקרה שהשניים יגלו שהם מכירים מהעבר?
שה...
גימין לא מפסיק לבכות עליי ואני רק מחבק אותו חזק ומלטף אותו על הראש.
"גימיני מה קרה? למה אתה בוכה? מה קרה בינך לבין הוסוק?" שאלתי אותו בדאגה.
"א-אני" התחיל להגיד אך לפתע הוסוק יצא מהחדר ורץ ישר לגימין "גימיני מה קרה?! למה אתה בוכה?!" לפני ששאל את שאלתו אז שיחררתי את החיבוק ביני לבין גימין ככה שהוא יוכל לחבק אותו.
הוסוק מחץ את גימין בחיבוק שלו ובמפתיע גימין החזיר לו חיבוק מוחץ אפילו יותר.
"ל-למה נישקת אותו?! לא ה-התכוונת במה שאמרת לי מקודם?!" שאל גימין בוכה אפילו יותר.
'מה לעזאזל קרה בניהם?!' שאלתי את עצמי.
"גימיני! ברור שהתכוונתי למה שאמרתי לך אבל מה הבעיה שנשקתי את טאהיונג?!" שאל אותו הוסוק מופתע ממה שגימין אמר.
'ממתי הוא קורה לו גימיני?! הוא באמת לא מבין מה הבעיה בלנשק את החבר הכי טובשלך?!!' חשבתי לעצמי.
אחממ אחמ כיחכחתי בגרוני להראות להם שגם אני נמצא איתם.
הם הרימו את מבטם אליי אך אף אחד מהם לא שיחרר את החיבוק.
"אני חושב שאני אכנס אל תפריעו לעצמכם" אמרתי בחיוך מזוייף והתקדמתי לדלת כניסת החדר.
שמעתי את הוסוק אומר לגימין להפסיק לבכות.
'מה לעזעזל קרה בניהם?!' חשבתי לעצמי מנסה להבין מה קרה הרגע.
נכנסתי לחדר וראיתי את טאהיונג שוכב במיטה וכולו מכוסה בשמיכה כולל ראשו.
סגרתי את הדלת חזק כך ששמעו שמישהו נכנס לחדר, טאהיונג ישר הרים את ראשו מתוך השמיכה וצעק בצפייה "הובייי??" אך ראה שזה אני פניו נהפכו לעצובות.
"מצטער לבאס אותך אבל זה רק אני" אמרתי לו בזלזול.
נעלבתי.
הפרצוף שלו שהוא קלט שזה אני ולא הוסוק פגע בי.
"לא ביאסת אותי! הרבה זמן לא דיברנו להפך, אני שמח" אמר בחיוך שעבר למצב ישיבה על מיטתו.
איזה שינויי מצב רוח יש לו! אני פשוט לא מבין את זה!!
שמחתי לשמוע את זה, התיישבתי בכיסא שליד מיטתו "למה נשקת את הוסוק? אתם ביחד?" שאלתי אותו בקנאה.
"מה? למה לי לא לנשק אותו? מה הבעיה בזה?" אמר מבולבל "ואנחנו לא זוג, ממש לא זוג! הוא כמו אחי הגדול!!" אמר ועשה תנועות וקולות הקאה.
"אז למה נישקת אותו?!!" שאלתי לא מבין כלום.
"כי זה מה שאני והוא עושים תמיד הוא היה הנשיקה הראשונה שלי אך אני לא שלו..." אמר בהתחלה בטבעיות אך שאמר שהוא לא של הוסוק הוא ישר השפיל מבט.
הרמתי לו את הראש עם אצבעותיי "למה לא היית שלו?" שאלתי.
"כי...כיי... אני מצטער אבל אני לא יכול להגיד זה מקרה שלו ורק שלו." אמר במבט מצטער.
"זה בסדר, אבל למה נישקת אותו עכשיו עם אתם לא ביחד?" שאלתי רגוע יותר מהעובדה שהם לא ביחד.
"כי זה הקטע שלנו בהתחלה זה היה בגלל משהו שקרה לו והוא רצה את עזרתי בזה ולא הפסקנו את זה עד עכשיו" אמר.
הממ, הנהנתי לו מבין סוף סוף מה קרה ונרגע.
רציתי להגיד לו שהוא לא צריך לעשות את זה עם הוסוק אלה עם הבן זוג שיהיה לו אך לא הצלחתי, פחדתי.
"גימין בסדר? הוסוקי יצא אליו כי אמר שהוא ראה אותו כמעט בוכה ונבהל שפגע בו" שאל טאהיונג בתמימות.
אז גם הוא לא יודע מה קרה או קורה בניהם...
"אני לא כל כך יודע... שיצאנו גימין בכה ושהתחיל לדבר בדיוק הוסוק בא והם התחילו לדבר ולא הרגשתי קשור אז הלכתי." הסברתי לו מה קרה.
"אהה אוקיי" אמר " רגעעע מההה??!!! גימין בכה?! למה?!!" צעק לפתע וגרם לי עוד שנייה ליפול מהכיסא מבהלה! הילד הזה פשוט לא שפוי! מי לעזעזל צועק ככה?!
הוא התחיל לצחוק כמו משוגע שראה שנבהלתי כל כך.
"זה לא מצחיק! מי צועק ככה?!!" אמרתי בכעס ואדישות.
"א-אתה בסדר? הפרצוף שלך פשוט הרג אותי!
א-איך נבהלת" שאל אותי בזמן שצחק כמו משוגע ואפילו התחיל לדמוע מצחוק.
"וואי וואי מי ישמע איזה פרצוף עשיתי שאתה עוד שנייה בוכה פה מצחוק" אמרתי לו
"להראות לך את הפרצוף שאתה עשית ואז תראה שזה מצחיק" שאל אותי הממ, הנהנתי לו.
ולפתע הוא עשה פרצוף כמו של משוגע והפרצוף לא החזיק יותר משנייה והוא ישר המשיך לצחוק כמו משוגע.
צחקתי קצת כי הצחיק אותי איך שהוא לא יכול להפסיק לצחוק.
אמרתי כבר שאני אוהב את הפרצוף שלו?
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
