ההחלטה הנכונה. vkook story✅

-פרק 25-

נקודת מבט גין:
"טאהיונג הרופא שלך מחכה לך" לפתע נכנס נאמגון ואמר לטאהיונג.
"למה?" שאל טאהיונג לא מבין נשען על גונגקוק לאחר שהניח את הצלחת הריקה על השולחן.
"לבדיקה היומית עם אני לא טועה" אמר נאמגון והתקרב אליי ואל גימין.
"אוקיי, אנחנו נחזור עוד חצי שעה גין לשמור על גימין והוסוק!" אמר גונגקוק והקים ממנו את טאהיונג.
"אוקיי לחזור מהר לא להתעכב!!" ניסיתי לצעוק להם אבל הם כבר יצאו מהחדר.
"מה קורה איתכם?" שאל נאמגון אותי ואת גימין בזמן שהתיישב בכיסא הפנוי ליד גימין.
גימין הנהן אליו בשקט ואני רק ליטפתי את שיערו של גימין שהיה עם ראש מושפל.
"גין אני צריך לדבר איתך בחוץ, גימין למה שלא תשב ליד הוסוק עד שנחזור? זה לא יקח הרבה זמן אני מבטיח" שאל לפתע נאמגון והסתכלתי עליו מבולבל.
על מה כבר יש לו לדבר?
גימין הנהן בשקט קם והתיישב בכיסא ליד המיטה של הוסוק והניח את ראשו על ידו של הוסוק הישן.
אני כל כך מחכה שהוסוק יתעורר והכל יחזור לשגרה.
האווירה כבר לא כמו פעם, היא כל כך מתוחה, מגעילה כזאת.
.................

"קרה משהו?" שאלתי את נאמגון שעמדנו מחוץ לדלת חדרו של הוסוק.
"א- גין תבטיח לי שלא תתחרפן, אני סומך עלייך שתוכל לשמור את זה בסוד עד שנאכל להגיד את זה לגימין והשאר" אמר לפתע נאמגון וגרם לי להתחיל לחשוש.
'קרה משהו להוסוק?'
"א-אוקיי מה קורה?" שאלתי מגמגם מלחץ "טוב אז ככה, הוסוק עומד למות." אמר נאמגון בקול חלק וישיר.
"אמרת לנו את זה כבר.. קרה משהו אחר?" שאלתי לא מבין למה הוא מתכוון.
הרי הוא אמר לנן ביום שהוסוק קיבל התקף שהוא במצב חיים ומוות.
"ל-לא גין, לא הבנת אותי נכון, אני מתכוון שיש כבר תאריך משוער למתי זה יקרה וזה לא עוד הרבה זמן.." אמר נאמגון מחזיק בידי.
מה תאריך?! אבל הם אמרו שהוא יכול לצאת מזה!! זה לא יכול להיות!
"מה התאריך?" שאלתי בקול אדיש מפחד לשמוע את התשובה.
"אממ ג-גין א-אולי" נאמגון התחיל להגיד אך קטעתי אותו "מה התאריך?!" שאלתי בצעקה "עוד שבוע בדיוק" אמר בראש משופל.
"אתה בטח צוחק עליי" אמרתי בזלזול לא מוכן להאמין.
הוסוק הקטן שלי עומד למות עוד שבוע? זה פשוט לא יכול לקרות איך זה הגיוני? הכל היה נראה בסדר לגמריי, הרי שהוא ישן אז הפצעים שלו התחילו להחלים, לא?
"גין אני מצטער אבל זה מה שיצא זה מה שהנתונים אומרים אני באמת מצטער" אמר נאמגון לוקח את ידי בידו לאחר שהעפתי את ידי ממנו.
"זה לא יכול לקרות, איך זה הגיוני? אתה אמרת בעצמך שעם לא יקרה לו כלום ויהיה לו שקט הפצעים שלו יחלימו והוא יבריא.
תסביר לי איך זה הגיוני?! הוא כבר שבוע לא התעורר וזה היה נראה כאילו בזמן הזה הפצעים שלו התחילו להחלים, איך זה לעזאזל קרה?! תסביר לי!!" צעקתי עליו את חיי לא מוכן להאמין.
זה לא יכול לקרות, פשוט לא.
"זה לא קשור לפצעים שלו, כאילו זה כן אבל במקרה הזה הפצעים שלו באמת התחילו להחלים אבל בגוף שלו חסר כל כך הרבה דברים, עד עכשיו הוא לא אכל שזה כבר כמעט שבועיים ואין בגוף שלו שום דבר שיחזיק אותו ובגלל שהוא לא יכול לפתוח את הפה והוא גם בכלל לא ער אין לנו אפשרות לעשות עם זה כלום.
לפי הנתונים עוד שבוע הגוף שלו יקרוס עם לא נמצא דרך להכניס לו את כל הדברים הצרוכים" הסביר לי נאמגון.
"נאמגון זה לא יכול לקרות, בבקשה תציל אותו תמצא דרך להציל אותו אני מתחנן!! הוא לא יכול למות! פשוט לא!" צעקתי בבכי ובכיתי על חזהו.
הוא ליטף את ראשי והניח את לחיו על ראשי "אני מבטיח לנסות לעזור בכל מה שאני יכול גיני שלי" אמר וליטף את שערי.
זה פשוט לא יכול לקרות.
מה אני עומד להגיד לטאהיונג גימין וגונגקוק? רק היום גונגקוק צעק עליהם שהוא מבריא בכך שהוא ישן.
איך אני מספר להם את זה? איך נאמגון יספר להם את זה?
זה ישבור אותם.

פרק הבא ויקוק🤗 כמה אני מתרגשת לעלות את הפרק הזה!! הוא עדיין לא כתוב אבל יש לי כבר רעיון איך לכתוב אותו ומה יקרה.
מבטיחה יש לכם למה לחכות☺
מקווה שנהנתם מהפרק😆

_adi_agassi✌