ההחלטה הנכונה. vkook story✅

-פרק 29-

הודעה חשובה לפניי הפרק!!
יש בפרק מילים שכתובות כך-החכל
(לצד כאילו) אז בבקשה שימו לב שמגיע החלק בו כתוב ככה זה מה שהוסוק או טאהיונג נזכרים בבקשה לשים לב ולקרוא את שתיי הקטעים בהם רשומים לצד ולא לוותר כי כל פעם זה מנקודת מבט אחרת ורגשות שונים..
תהנוו:

נקודת הוסוק:
"הוסוק כואב לך שאתה מדבר?" שאל אותי נאמגון בזמן שנגע בסנטרי והוזיז את ראשי לצדדים "ק-קצת" אמרתי באיטיות מרגיש את הכאב בלסת.
הוא הנהן עזב את סנטרי וכתב משהו בדפים שהיו בידייו.
"טוב אז ככה הוסוק, אתה יכול לדבר וגם לא זה החלטה שלך לפי הכאב שאתה מרגיש, אני רואה שהלסת שלך במצב מצוין ואתה בדרך טובה אני עדיין מעדיף שלא תאכל מאחר ואני לא רוצה שיקרה משהו לשיניים חס וחלילה אז בנתיים תדבר לא תדבר זה לא משנה העיקר לא מהר, לא לצעוק ולא להוזיז את הפה בצורות רחבות מדי! זה הכי חשוב! לא לשכוח" הסביר נאמגון והדגיש כל מילה ומילה.
הנהנתי אליו מחכה שיתן לי לחזור חזרה לחדר שליי "טוב סיימנו פה, גין אתה יכול לקחת אותו חזרה לחדר" אמר נאמגון לגין נתן לו נשיקה קטנה וחזר חזרה לשולחן שלו והתעסק בטפסים שבו הוא כתב הכל.
טוב אז שגין אמר שהוא ישים עליי השגחה של 24/7 הוא לא צחק.
הוא איתי בכל שנייה ואפילו שאני הולך לשירותים אני צריך להתווכח איתו לתת לי להכנס לבד! במקלחת הוא רצה פעם אחת לעזור לי להוריד את הבגדים כי הוא חשב שזה קשה לי ולקח לי שלוש שעות להעיף אותו ככה שבסוף גם לא התקלחתי!
בקיצור, משוגעע!!!!!
................

"ג-ין יש ל-י ש-שאלה" אמרתי לגין באיטיות בזמן שהלכנו חזרה לחדר אחריי שלא הסכמתי לשבת בכיסא גלגלים.
"מה הוסוקי קטן שליי?" שאל גין במתיקות וגרם לי לצחקק "א-אתה י-יודע אולי א-אי-פה ג-ימי?" שאלתי שוב באיטיות מחכה סוף סוף לשמוע את התשובה לה חיכיתי כל השבוע הזה.
גין הוריד את הראש בעצבות ויאוש וגרם לי להפוך למבולבל ולהרים את ידי על כתפו.
גין הרים את מבטו אליי והביט בי במבט עצוב "הוא עזב.." אמר גין בקול מרחם ועצוב.
הרגשתי את ליבי מתחיל לפעום במהירות ואיך נשימותיי נהיות כבדות ומהירות יותר והלחץ בבטן מתחיל לפעול ואיתו כאב הראש.
"מ-מה זאת א-אומרת?" שאלתי בזמן שאני מנסה להכניס אוויר לראותיי ברוגע אך רק מרגיש איך קצב נשימותיי מתבאלגן ואיך הדמעות בעיניי מסחררות את ראשי.
"הוא אמר שהוא לא יכל לחיות עם רגשות האשמה האלה שהכל קרה בגללו והוא פשוט הלך ואמר שהוא לא מבטיח עם הוא יחזור או לא" אמר גין מחזיק בכתפיי וממקד את מבטי על פניו.
גין הסתכל עליי רואה שמשהו לא בסדר ומתחיל להבהל ולקרוא לאחיות בזמן שכל מה שאני רואה זה את הזיכרונות המזוויעות של הרגע שבו החיים שלי נהרסו כולם.

"בבקשה אל תעשיי את זה!! אני מתחנן!!" צעקתי עליה בחוזקה מנסה לגרום לה להוריד את האקדח אך היא לא הקשיבה ורק היסתכלה עליי במבט כועס ושונא, מבט שגרם לי להרגיש את הפחד גדל בליבי "אל תעשי את זה בבקשה! את תהרסי לנו את החיים את לא מבינה!? אנחנו לא אוהבים אותך לא עכשיו ולא נאהב אותך עם תעשי את זה! אנחנו בחיים לא נסלח לך עם תעשי את זה!!" צרח עליה טאהיונג שעמד לידי ובכה גם הוא.
העברתי את מבטי לאימי והיא הסתכלה עלינו ובאה להגיד משהו אך הירייה שהרסה הכל נשמעה.
ראיתי את הכדור פוגע בחזה של אימי ואת הדם אשר נוזל מהאיזור הפגוע והכי גרוע זה היה המבט על הפרצוף של אימי, המבט האחרון ואת המשפט אותו לא זכיתי לשמוע'
.................

"טאהיונגי שליי הכל בסדר?" שאל אותי גונגקוק שראה את הפרצוף העצוב שליי.
"סתם יש לי הרגשה רעה בקשר להוסוקי.." אמרתי בזמן שדמעות עולות לעיניי.
גונגקוק ראה את דמעותיי וישר רץ אליי וחיבק אותי בחוזקה בזמן שאני מתחיל לבכות בזרועותיו ומחבק אותו חזרה בחוזקה.
"טאה שליי" אמר גונגקוק בעדינות בזמן שליטף את שעריי.
לפתע שמענו בום חזק שגרם לנו לקפוץ במקום בבהלה.
הסתכלנו אל מקור הרעש וראינו שמכונת פעימות הלב של הוסוק נפלה לרצפה ונשברה.
לא הבנתי איך לעזאזל זה הגיוני שזה נפל ככה אבל המראה הזה, המראה של המכונה שבורה ונפולה על הרצפה הזכירה לי את הרגע שבו חיי נהרסו, הרגע בו חיי השמחים הסתיימו והשפל והאפל נכנסו לחיי.

בבקשה אל תעשיי את זה!! אני מתחנן!!" צעק עליה הוסוק בבכי ונואשות והיא רק היסתכלה עליו במבט כועס ושונא, מבט שנתן לי את ההרגשה שאני מרגיש כלפייה "אל תעשי את זה בבקשה! את תהרסי לנו את החיים את לא מבינה!? אנחנו לא אוהבים אותך לא עכשיו ולא נאהב אותך עם תעשי את זה! אנחנו בחיים לא נסלח לך עם תעשי את זה!!" צרחתי עליה בהתחננות מנסה להכניס קצת שפיות לשכל החסר של האישה המטורפת והשנואה הזאת!
העברתי את מבטי לאימו של הוסוק אל האישה ששינתה את חיי, שהצילה את חיי וגרמה לי להבין מהי משמעות החיים.
היא הסתכלה עלינו ובאה להגיד משהו אך הירייה שהרסה הכל נשמעה.
ראיתי את הכדור פוגע בחזה של אימינו ואת הדם אשר נוזל מהאיזור הפגוע והכי גרוע זה היה המבט על הפרצוף של אימינו, המבט האחרון ואת המשפט אותו לא זכיתי לשמוע.

"טאהיונג תרגע זה רק המכונה" שמעתי את גונגקוק אומר ושיחררתי מהחיבוק והסתכלתי בעיניו ופשוט התנפלתי עליו בנשיקה.
לא יכולתי יותר, אני צריך אותו, קשה לי, לא מספיק גימי עזב אותנו עכשיו אני נזכר בזיכרון הנוראי הזה.
אני לא מוכן להזכר בעבר הזה, אני לא מוכן להזכר מה קרה אז, פשוט לא.

טוב אז גילינו חלק קטן וחשוב מהעבר של הוסוק וטאהיונג.
מקווה שנהנתם מהפרק❤
אני פשוט מאוהבת בתמונה הזאת!!!😍

_adi_agassi✌