מלאך אבוד

פרק תשיעי-שמלה

אני יושבת על קצה הכיסא ומתלבטת בין שלושה סוגי בדים לשמלת הנשף.
הראשון, בצבע כחול כהה,שבולט על העור החיוור שלי ומדגיש את העיניים,
השני, בד אדום בוהק שמרגיש קרוב לקטיפה,
ושלישי, שהצבע שלו הוא אפור כהה מאוד, שגורם לשיער שלי להיראות כמו קטיפה יפיפייה.
אני בוחרת לשלב את האפור והכחול,ויוצרת לעצמי שמלה בסיסית בתור התחלה.
אני מצליחה ליצור לשמלה חגורת אמצע שעושה לי גזרה יפה.
אני מחפשת את המספריים שנחו לי לפני רגע על השולחן וניגשת לאוולין.
לאוולין ביד יש שמלה שחורה יפיפיה שהזנב שלה מוארך,יש לה כתפיות נופלות ובד שקוף וקטיפתי שחור גם הוא שיוצר שרבולים פתוחים.
אני פוערת את פי.
"ואוו,זה-...זה יפיפה"אני מתוודה.
אוולין מחייכת חיוך עצוב.
"מה קרה?" אני שואלת.
"אני.. אני חושבת שלואיס איבד בי עניין ו.. ומאוהב ברייצ׳ל."היא נאנחת בעצב.
"אני חושבת שאת פשוט מודאגת בגלל איך שהשמלה יצאה"אני אומרת,ומבטיחה לעצמי לחקור על רייצ׳ל.
אוולין מחייכת,לא ממש משוכנעת,אבל במצב רוח טוב יותר .
אני לוקחת מאוולין את המספריים שלי וחושבת לעצמי. מי יזמין אותי לנשף?