ואם יקרה שנפגש, ככה סתם באמצע היום
ופנים אל מול פנים נעמוד ונשתוק
מי לדעתך תאמר את המילה הראשונה?
מה לדעתך היא תהיה?
עד כמה זה יכאב אם פשוט נמשיך ללכת, כאילו כלום לא קרה, כאילו שום דבר לא מתרסק לנו בחזה?
אני בכלל לא יודעת אם את מרגישה את הכאב הזה, ואם כן-באותה העוצמה כמוני?
הבטחתי לך את כל הפעמים הראשונות
הבטחת לי חיים וצחוק וארמונות
ואני נופלת ביחד עם אותן הבטחות
נשברת כמו אותו העתיד שלנו
ואם יקרה שנפגש, ככה סתם באמצע היום
ופנים מול פנים נעמוד ונשתוק
את חושבת שאני אצליח לספר לך שעל השולחן שלי עוד עומדים ארבעה מכתבים ושניים שלא הספקת לכתוב?
את חושבת שאני אצליח לומר לך שלימדת אותי איך לאהוב?
או שאת חושבת שאני אמשיך בהרגלי לשתוק כשקשה מידי את הדברים להגיד
את יודעת שאחרי אותה פגישה אני אבכה.
את יודעת?
וכשאשבר אני אשתדל לשים לב שלא תשמעי, אבל אולי את כבר שומעת.
רסיסים של לב שכבר מזמן מפורק מכדי להקרא שבור.
ESTÁS LEYENDO
העולם שלי
Poesía"שלא נהפוך לאדם ששואל 'מה קורה' בלי שיהיה לו אכפת ואדם שעונה 'הכל בסדר' בלי להודות שהוא מפורק מבפנים." (חלק מהקטע "כל עוד אכפת") פה אני אעלה קטעים קצרים/שירים/מחשבות. מוזמניםות לכתוב לי אם אתם רוציםות לדעת מה הדעה/הגישה שלי לגבי משהו. תזכרו שאני תמ...
