העולם שלי

שירים שכותבים במחשב

הרחוב ריק עכשיו ואין איש בדרך,
רק כמה מכוניות עוברות על הכביש.
האותיות נאספות בשורה מסודרת במחשב.
השיח מתפתח,
המילים מתהוות.
מתוך העולם שלי אני מוחקת וכותבת
את כל רגשותיי עם אצבעות על המקלדת.
כמה קשה להיזכר,
באותיות חורטות על הרגש,
כשהן באות במגע עם הדף,
אבל במחשב הכל מזויף.

זה הרחוב שלי עכשיו ולא הלכנו פה ביחד,
לא בדיוק, לא בלי פחד.
תמיד היה ביננו פחד, את יודעת את זה טוב,
תמיד נלחמנו, תמיד ניסינו, תמיד רצינו לאהוב.

וכשהעולם יתרסק עוד מעט
אני אשמור עליי ולא אפחד.
כשהאמת תתפוצץ לי בפנים
אני אתמודד.
אני אשמור הכל בתוכי ואף פעם לא אברח,
לא כמו שעשיתי בעבר,
אותו עבר ארור,
שבשבילי לא נגמר.

הולכת ברחובות נוסעת באוטובוסים,
ילדה קטנה של אמא ומורדת גדולה מאוד.
כשהשקר יהרוג אותי אני אשוב הביתה לאמת,
אבל טוב לי עכשיו.
אני רוצה עוד.
על חיים אחרים אני כל לילה חולמת,
את כל דמעותיי בזבזתי עליהם שוב ושוב.
כמה קשה לדמיין
עולם חדש בו הכל טוב, בו ארגיש שייכת,
כי כרגע הכל כואב, הכל קר.

זה העולם שלי עכשיו ולא חלמנו אותו ביחד,
לא בדיוק, לא בלי פחד.
תמיד היה ביננו פחד את יודעת את זה טוב,
תמיד נלחמנו, תמיד ניסינו, תמיד רציני לאהוב.

וכשהעולם יתרסק עוד מעט
אני אשמור עליי ולא אפחד.
כשהאמת תתפוצץ לי בפנים
אני אתמודד.
אני אשמור הכל בתוכי ואף פעם לא אברח,
לא כמו שעשיתי בעבר,
אותו עבר ארור,
שבשבילי לא נגמר.